הבדלים בין גרסאות בדף "כריזובריל"

נוספו 10 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
מ (←‏הערות שוליים: ביאורים)
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
|מערך קריסטלוגרפי=[[אורתורומבי]]
|צורת הגביש=גבישים פריזמטיים לווחים. תופעת גבישים תאומים נפוצה ובעטיה נוצרים גבישים פסאודו משושים.
|צבע=צהוב, ירוק, חום, אדמדם ולעתיםולעיתים רחוקות כחול.
|ברק=זגוגי
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
==אלכסנדריט==
[[קובץ:Alexandrite_26.75cts.jpg|שמאל|ממוזער|175px|אלכסנדריט חתוך בצורת כרית (26.75 קרט). אלכסנדריט בגדלים כאלה נדירים מאוד]]
הסוג '''אלכסנדריט''' משנה את צבעו כתלות בסוג האור המוטל עליו, וכן כתלות בזווית ההסתכלות עליו (תופעה אופטית הנקראת [[פליאוכרואיזם]]). אלכסנדריט נוצר כאשר כמות קטנה של אלומיניום מוחלפת ב[[תחמוצת]] של [[כרום]], הגורם האחראי לחילופי הצבע מירוק לאדום האופייניים לאלכסנדריט. צבעו של אלכסנדריט, שמקורו ב[[הרי אורל]] שב[[רוסיה]], הוא ירוק באור יום טבעי ואדום באור מלאכותי. סוגים אחרים של אלכסנדריט יכולים להיות צהבהבים או ורודים באור יום ואדום-[[פטל]] באור מלאכותי. חילופי הצבע המועדפים הם מירוק אזמרגד לאדום ארגמן עז, אך אלכסנדריט הניחן בחילופי צבע כאלו נדיר מאוד. בשל נדירותן ויכולת שינוי הצבע שבה ניחנו, אבני חן "אידאליותאידיאליות" מהסוג אלכסנדריט הן מבין אבני החן היקרות ביותר בעולם.
 
את האלכסנדריט [[תגלית|גילה]], על פי סיפור מקובל אך שנוי במחלוקת, ה[[מינרלוג]] ה[[פינלנד|פיני]] [[נילס גוסטף נורדנשלד]] (Nils Gustaf Nordenskiöld) (1792-1866) ב-17 באפריל 1834, יום הולדתו ה-16 של יורש העצר הרוסי אלכסנדר. בשל סיבה זו קרא נורדנשלד למינרל על שמו של ה[[צאר]] לעתיד [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]]. לעתיםלעיתים טועים בין נילס גוסטף נורדנשלד לבנו [[אדולף אריק נורדנשלד]] (1832-1901), שגם הוא היה גאולוג, מינרלוג וחוקר קוטב פיני מפורסם שליווה את אביו במסע המחקר להרי אורל, על מנת לחקור את מכרות הברזל והנחושת בטאגליסק ב-1853. עם זאת, אדולף אריק נורדנשלד היה בן שנתיים בלבד כשהתגלה האלכסנדריט ורק בן 10 כאשר האבן תוארה לראשונה בשם אלכסנדריט.
 
אף שנורדנשלד הוא שאכן גילה את האלכסנדריט, לא ייתכן שהוא גילה את האבן ונתן לה את שמה ביום הולדתו של אלכסנדר. התגלית המקורית של נורדנשלד התרחשה כתוצאה מבחינה של דגימת מינרל חדשה שקיבל מהדוכס פרוֹבסקי, שבתחילה זיהה אותה בטעות כאזמרגד. הקשיות הגבוהה של האבן הפתיעה אותו והוא החליט להמשיך לחקור אותה. כשהביט בדגימת המינרל לעת ערב לאור הנר, הופתע לראות כי צבע האבן השתנה מירוק לאדום-פטל. מאוחר יותר הוא אישר את גילויו של סוג חדש של כריזובריל והציע לכנותו "דיאפניט" (מיוונית "די" – שניים ו"אפאנס" בלתי נראה או "פאן" להיראות). שמו של האדם שמצא את האבן לראשונה אבד במשך הזמן. עם זאת, האדם הראשון שהביא את קיומה של האבן לידיעת הציבור ודאג בכך שהאבן תהיה קשורה תמיד בזכר המשפחה הקיסרית, היה הדוכס לב אלכסייביץ' פרובסקי.
 
אבני האלכסנדריט המשובחות ביותר מצויות בהרי אורל. הגדולות ביותר מבין האבנים החתוכות הן בתחום ה-30 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]] (כ-6 גרם), אם כי אבנים יפות נתגלו גם ב[[סרי לנקה]] (עד 65 קרט), ב[[הודו]] (במדינת [[אנדרה פרדש]]), ב[[ברזיל]], ב[[בורמה]] ובייחוד ב[[זימבבואה]] (אבנים קטנות בדרך כלל פחות מקרט (200 מיליגרם) אבל עם שינויי צבע עזים). בדרך כלל, אבנים מכל אחד ממקומות אלו שגודלן מעל ל-5 קרט הן נדירות מאוד, בייחוד אבנים עם שינוי צבע אידאליאידיאלי. אלכסנדריט היא אבן קשה מאוד ולכן מתאימה מאוד לשיבוץ ב[[תכשיט]]ים.
 
ב[[ארצות הברית]], ב[[אוסטרליה]] וב[[תאילנד]], האלכסנדריט הוא [[אבן הולדת|אבן ההולדת]] התחליפית של חודש [[יוני]].
==סימופאן==
[[קובץ:Cymophane.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סימופאן]]
'''סימופאן''' הוא כריזובריל צהבהב שקוף למחצה המציג את [[תופעת עין החתול]] (מ[[צרפתית]] שטויאן) ומכונה '''עין החתול'''. מקור השם גם הוא מיוונית, [[הלחם]] של המילים גל והופעה, רמז לתופעת עין החתול שהמופיעה לעתיםלעיתים באבן. בסוג כריזובריל זה נוצרים במקביל לציר ה-z חללים מיקרוסקופיים צינוריים המכילים [[רוטיל]], שיוצרים את אפקט עין החתול כשקרן אור בודדת חולפת על פני הגביש. הצורה הטובה ביותר שבה אפשר לראות אפקט זה היא באבני חן חתוכות כ[[קבושון]] (צורת טיפה שתחתיתה שטוחה) בניצב לציר ה-z. הצבע בכריזובריל הוא צהוב בשל זיהומים ב-<sup>+</sup>Fe<sup>3</sup>.
 
אף על פי שתופעה דומה לתופעת עין החתול בסימופאן קיימת גם במינרלים אחרים כדוגמת [[טורמלין]], [[סקפוליט]], [[קורונדום]], [[ספינל]] ו[[קוורץ]], תעשיית התכשיטים מכנה אבנים אלו בשמות כדוגמת "קוורץ עין החתול" או "אודם עין החתול" ורק הכריזובריל מכונה "עין החתול" בלבד.