פרה-פיגורציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
[[קובץ:Rembrandt - Jacob Blessing the Children of Joseph - WGA19117.jpg|280px|ממוזער|יעקב מברך את בני יוסף, ציור מאת [[רמברנדט]], 1656. בתמונה נראים גם [[יוסף]] ואשתו [[אסנת|אסנת בת פוטיפרע]].]]
[[יעקב]] [[ברכת יעקב|המברך את נכדיו]] מנשה ואפרים, משכל את ידיו משום שאפרים הצעיר הוא העתיד להיות הבכיר בין האחים. פרשנות פרה-פיגורטיבית לתמונה זו (כולל באמנות) מפרשת את שיכול הידים כסימן ה[[צלב]] ואת מנשה כמסמן של הברית הישנה או את ישראל שבבשר, בעוד אפרים הצעיר מסמן את הברית החדשה או את ישראל שברוח, שהאלהים עתיד לבכרו על פני היהדות או הברית הקודמת.
קריאה נוצרית בברית הישנה נוטה לפרשנות פרה-פיגורטיבית אפילו בכמה פסוקים הנוגעים להלכה. כך, מוצגת צליבתו של ישו הנוצרי כ[[קורבן פסח]]. משום כך מפורשים פסוקים הלכתיים מתורת משה הנוגעים לכללי הקרבת הקרבן כהתוויה פרה-פיגורטיבית לקרבן האולטימטיבי: צליבתו של ישו. לדוגמה: המקרא מזהיר "ועצם לא תשברו בו" והפרשנות הנוצרית מוצאת את הגשמתו המלאה של הפסוק הזה במקרהו המיוחד של ישו בכך שחרף צליבתו, לא שברו את שוקיו של הנצלב, וזאת בשונה מן הנהוג בדרך כלל בצליבה הרומית.
 
==מקבילות מדרשיות בין אירועים בברית הישנה והחדשה==