שוטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 40:
* איש [[המשמר האזרחי]]{{הערה|[http://www.police.gov.il/Doc/pkodotDoc/sug_1/030101_1.pdf פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי 10.30.3 - המשרתים במשטרת ישראל ומעמדם]}}.
במקומות מסוימים בעולם קיימות משטרות פרטיות, עבור מתחמים מוגדרים היטב, כגון רבעים, מפעלי תעשייה גדולים, מכרות, אוניברסיטאות וכו'. משטרות אלה נסמכות על חקיקה מקומית, ומקובל לכנות את הפועלים במסגרות אלה בשם "שוטרים", אף על פי שאין להם סמכויות מלאות של שוטרים.
השוטר, במשמעותו המצומצמת יותר, שבה עוסק ערך זה, הוא שוטר מן המניין ומקביליו במשטרות השונות ברחבי העולם.
שורה 57:
== תפקידי השוטרים ==
תפקידי השוטרים נקבעים על פי חוקי ה[[מדינה]] שבה הם מתפקדים, והם עשויים להשתנות ממקום למקום לפי אפיוניו המיוחדים. מרבית התפקידים ה"קלאסיים" דומים, והשינויים נובעים בעיקר מאופי ה[[ממשל|משטרים]] המקומיים. תפקידי השוטרים במדינות בעלות משטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] דומים; במדינות שאינן דמוקרטיות, השוטרים נדרשים
במשטרת ישראל, לדוגמה, תפקידי המשטרה והשוטרים נקבעו בסעיפים 3 ו-5 לפקודת המשטרה. סעיף 3 קובע מטלות כלליות למשטרה וזו לשונו:
שורה 89:
כל אנשי המשטרה, מהשוטר הפשוט ועד ה[[קצין|קצינים]] הבכירים, הם בראש ובראשונה שוטרים ([[המפקח הכללי של משטרת ישראל]] מכונה "השוטר מספר אחת"). לשם ביצוע יעיל של המשימות, מתפקדות המשטרות כארגונים צבאיים למחצה, עם דרגות, הוראות המחייבות את השוטרים, משמעת וענישה באמצעות שיפוט משמעתי.
דרגות של שוטרים מבטאות את מיקומם במדרג הפיקודי, למי הם כפופים ומי כפופים להם.
הדרגות במשטרות השונות אינן זהות, והן משתנות ממדינה למדינה (ובמקומות בהן המשטרה היא עירונית - מעיר לעיר). המדרג של משטרת ישראל מקביל למדרג של [[צה"ל]], אך שמות הדרגות שונים.
שורה 107:
* [[תובע משטרתי]] - איש משטרה, שהוכשר להופיע בבתי משפט השלום מטעם התביעה.
* בודק [[פוליגרף]] (גלאי שקר) - חוקר מומחה בהפעלת פוליגרף.
* יומנאי/מוקדן - בעל תפקיד של קבלת הודעות על אירועים לטיפול המשטרה והעברתן לגורמים המטפלים.
* רכזי [[מודיעין משטרתי|מודיעין]] - תפקידם להכיר את עולם הפשע המקומי, לייצר ולנהל מקורות מידע לגביו, להצליב מידע ולעבדו לשימוש יתר זרועות המשטרה.
* [[כלבנות|כלבנים]] - מאלפי ומפעילי כלבים לשם חיפוש נעדרים, עבריינים נמלטים, סמים, חומרי נפץ וכדומה.
שורה 142:
בטווח הקצר למערכת המגייסת יש מעט מאוד השפעה על הגורמים השונים, פרט לרף הדרישות, לכן הדרך המיידית הפתוחה לפניה להגדלה או להקטנה של מספר המתגייסים היא הנמכה או הגבהה של רף הדרישות. במדינות מסוימות, כמו [[סינגפור]] וישראל, שבהן מפנים אל שורות המשטרה גם חלק מ[[שירות חובה|מתגייסי החובה]], ניתן להשפיע על איכות המתגייסים למשטרה באמצעות הפניית מגויסים איכותיים יותר או פחות מתוך המחזור המתגייס.
מחסור אקוטי בכוח אדם מאלץ את המערכת המגייסת להנמיך דרישותיה מהמתגייסים בכל התחומים או רק בתחום מסוים (כושר גופני, השכלה פורמלית, רמת אינטליגנציה, עבר נקי), כדי לווסת את המספר למינימום הדרוש לה. מחזורי גיוס איכותיים תורמים חלק יחסי גדול יותר לבניית הצמרת המשטרתית העתידית ומחזורי גיוס פחות איכותיים מצריכים
=== הכשרה בסיסית ===
שורה 198:
=== הווי משטרתי ===
פעילות משותפת בתנאי לחץ, שכוללים סכנות רבות, יוצרת אחווה מסוימת, דומה לאחוות הלוחמים, חזקה מהמקובל במקומות עבודה שגרתיים יותר. לאחווה יש היבטים חיוביים ושליליים - שוטרים מוכנים לסייע ולהסתכן למען חבריהם, אך
הפעילות המיוחדת יוצרת גם [[ז'רגון]] משטרתי ודרכי התנהגות אופייניות. היו תקופות שבהן עבריינים יכלו לזהות שוטרים לבושים בבגדים אזרחיים על פי ה[[תספורת]] הקצרה (בתקופה שבה הצעירים האריכו את שער ראשם) או על פי הנעליים שהמשטרה הנפיקה להם.
| |||