צופית בוהקת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'וליאן סורל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 24:
[[קובץ:Nactarinia osea (female).jpg|258px|שמאל|ממוזער|נקבת צופית בוהקת ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:Nectarinia osea 001.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נקבת צופית בוהקת מאכילה גוזלים בקן הייחודי בצורתו]]
'''צוּפִית בּוֹהֶקֶת''' ([[שם מדעי]]: ''Cinnyris osea'') הוא ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] היחיד ב[[ישראל]] ממשפחת ה[[צופיתיים]].
==אטימולוגיה==
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הייתה הצופית ציפור נדירה ביותר בארץ, שכנה בעיקר ב[[נווה מדבר|נאות מדבר]] והייתה מוכרת מראייה רק לחוקרים מועטים. היא נקראה אז "יונק הדבש", שם שניתן לה ככל הנראה על ידי החוקר [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]]. בשנות ה-50 החלו זאולוגים להשתמש בשם "צופית ארץ ישראלית"{{הערה|למשל בספר "הנרי בייקר טריסטראם אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל" משנת 1957 בהוצאת הקיבות המאוחד}}. ב-[[1958]] שונה השם רשמית לצופית על ידי ועדת שמות מיוחדת שהוקמה כדי לשים סדר בשפה ולתת שמות מעשיים ל[[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]] שונים שלא היה להם שם מוסכם. שמה של הצופית שונה, ראשית משום שבצמח צוף, ולא דבש. שנית, היא אינה יונקת את הצוף אלא מלקקת אותו מתוך הפרחים וכן משום שחלק ניכר ממזונה הוא בכלל חרקים. זאת לעומת הקוליברי, המשתמש גם הוא ב[[לשון (איבר)|לשון]] לצורך שאיבת צוף מהפרחים, אולם הוא מגלגל את הלשון לכלי יניקה ולכן כנראה נשאר "יונק".
שורה 44:
==תזונה==
[[מזון|מזונה]] העיקרי של הצופית הוא [[צוף]] [[פרח]]ים, וזהו גם מקור שמה. [[מקור]]ה של הצופית ארוך ומעוקל כלפי מטה, וגם ה[[לשון (איבר)|לשון]] ארוכה ועוזרת להכניס את הצוף אל הלוע, וזאת כדי שתוכל למצוץ צוף מפרחים שונים, גם כאלה שבהם הצוף נמצא עמוק בבסיס הפרח. ברוב מיני הפרחים שמהם יונקת הצופית צוף, לא נוצרת [[האבקה]] על ידה, וזאת בשל העובדה שבדרך כלל "פורצת" הצופית היישר אל בסיס הפרח בעזרת מקורה יונקת ממנו צוף. זאת, מבלי להיכנס אל תוך פנים הפרח וכך, גם מבלי שגרגרי אבקה ידבקו אליה (מה שמכונה "שדידת צוף", כמו למשל בהיביסקוס סיני).
==רבייה==
שורה 54:
==אקולוגיה==
בין אויביה העיקריים של הצופית ניתן למנות [[נחש]]ים ממינים שונים, [[יונקים]] טורפים ועופות כמו גם ה[[עורבני]] שמצליח
בטבע, יכולות הצופיות לחיות בין 3 ל-9 שנים. הצופית סקרנית מאוד ובוחנת כל אובייקט לא מוכר בסביבתה, ולכן קל לפתות אותה להתקרב אל בני אדם בעזרת כלי האכלה שבו מי סוכר או חומר מתוק אחר.
| |||