היסטוריה של קוריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סין -> סין (אזור) (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 10:
ממלכת גוג'וסון חלשה על כל השטח של חצי האי הקוריאני, חלקים ממנצ'וריה ובשיאה (במאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] עד [[המאה ה-4 לפנה"ס|ה-4 לפנה"ס]]) שלטה גם במחוזות מסוימים מצפון ל[[הנהר הצהוב|נהר הצהוב]].
 
גבולות הממלכה השתנו לעתיםלעיתים תכופות בהתאם למצב הפוליטי ששרר באזור, במיוחד עקב העימותים עם העמים הסינים השכנים, הגָ'או (Zhao) והיִין (Yin). שיטת השלטון הייתה בצורת [[עיר מדינה|ערי-מדינה]], בדומה ל[[פוליס|פולֵייס]] שהיו נהוגות ב[[יוון העתיקה]].
 
ב[[תקופת המדינות הלוחמות]], כתוצאה ממלחמה עקובה מדם בין בני הגָ'או ובני היִין, פלשו בני היין לאזורים המערביים של הממלכה, באזור [[טיינג'ין]] ו[[בייג'ינג]] של היום. גוג'וסון הייתה ממלכה חזקה דיה כדי להתמודד מולם, אולם בסופו של דבר היא הפסידה להם טריטוריות נרחבות (כ-800 קילומטרים רבועים) בחלקו המערבי של [[מפרץ בוהאי]] (Bóhǎi Wān, 渤海湾). ההערכה המקובלת היא שעם סיום הלחימה הועתקה עיר הבירה של ממלכת גוג'וסון מהאזור שמצפון לנהר הצהוב, ב[[מחוזות סין העממית|מחוז]] [[ליאונינג]], לאזור [[פיונגיאנג]] של ימינו.
שורה 104:
הסיפוח היפני הוא התקופה שבין השנים [[1910]] ועד [[1945]], בה שלטה [[האימפריה היפנית]] ב[[קוריאה]].
 
השפעת היפנים בקוריאה החלה כבר בסוף [[המאה ה-19]], כאשר מעצמות קולוניאליות מאירופה, בהן [[בריטניה]], [[צרפת]] ו[[איטליה]], התחרו ביניהן על השפעה באמצעות קולוניות מעבר לים. [[האימפריה היפנית|יפן]], שרצתה גם היא לגרוף השפעה, ראתה ב[[קוריאה]] טריטוריה חשובה להבטחת האינטרס היפני. קל וחומר כאשר קוריאה הייתה במאה ה-19 חלק מאזור השפעה סיני. השתלטות על קוריאה, כך האמינו שליטי יפן, עשויה לשפר את מעמדה של יפן פלאים במשפחת העמים. ב-[[27 בפברואר]] [[1876]] חתמו יפן וקוריאה על "הסכם גנגווה" (강화도조약, Ganghwa Treaty), שפתח את השוק הקוריאני למסחר יפני. במשך השנים צברו היפנים השפעה אדירה בקוריאה, וב-[[29 באוגוסט]] [[1910]] נחתם הסכם הדדי בין ראש ממשלת קוריאה לבין נציג מטעם [[קיסר יפן]], שעיקרו סיפוח מלא של כל השטח שהיה בשליטת האימפריה הקוריאנית לשלטון היפני. כחלק מהמבנה השלטוני, נשלטה קוריאה בידי מושל הכפוף ישירות לקיסר יפן. כיום ההסכם נחשב כמשפיל בעיני העם הקוריאני, ומכונה לעתיםלעיתים "ההשפלה הלאומית בשנת הכלב" (경술국치), והיום בו נחתם ההסכם מכונה "יום ההשפלה הלאומי" בקוריאה.
 
השלטון היפני המשיך עד ל-[[15 באוגוסט]] [[1945]], כשיפן נכנעה בסוף [[מלחמת העולם השנייה]]. השלטון של היפנים בקוריאה וטאיוואן והכיבוש במנצ'וריה ובסין, ידועה היסטורית כתקופה של הפרות בוטות של זכויות אדם. ישנם גם היסטוריונים בעלי עמדה אפולוגטית לתקופת הסיפוח. כיום, הנושא הזה עדיין נדון בין ממשלות יפן וקוריאה. הרגשות האנטי-יפניים עדיין חזקים בקוריאה, וביבשת [[אסיה]] בכלל, כתוצאה מהשלטון היפני והאכזריות שבה נודעו החיילים היפנים. מאידך גיסא בתקופת השלטון היפני התפתחה קוריאה לאין שיעור. נסללו כבישים, נבנו רשתות [[תקשורת]] וכן [[תחבורה]] ציבורית ענפה התפתחה במהירות. לרוב, שימשו האלמנטים המודרניים הללו את צורכיהם של היפנים ואת משטרם הריכוזי. היפנים הדיחו מן השלטון את שושלת ג'וסון, הרסו את ארמון קיאונגבוק (경복궁, Gyeongbokgung) ב[[סיאול]] בשטחו בנו את ארמון המושל שלהם, ובנו מערכת מסים חדשה שהתבססה על גידול תוצרת חקלאית וייצואה ליפן, וכללה גם [[רצח|רציחות]] שקטות של איכרים מהפריפריה שסירבו לשלם מסים.
שורה 170:
 
===קוריאה הדרומית===
הבעיה המרכזית של קוריאה הדרומית בדרך לאיחוד היא בעיה כלכלית. איחוד מדיני עם [[קוריאה הצפונית]] הענייה עשוי לגרום נזק קשה מאוד ל[[כלכלה]] היציבה והמבוססת שלה. פני השטח של חצי האי הקוריאני הרריים והאדמה לרוב אינה פורייה, ועל כן מתאפשרת רק [[חקלאות]] מוגבלת, שבוודאי אינה מספיקה להאכיל את 50 מיליון תושבי הדרום ו-23 מיליון תושבי הצפון. לפיכך, מרבית המזון בקוריאה מיובא ממדינות שכנות (בעיקר מ[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]), ועל כן מצב של [[רעב]] הוא שכיח באזורים מסוימים בקוריאה הצפונית הענייה, שהייבוא אליה אינו מסודר. היו שנים שבהן מתו אלפים כתוצאה ממחסור במוצרי מזון בסיסיים, כאשר לעתיםלעיתים גם העזרה הבינלאומית הניתנת למדינה אינה מספיקה. הודות לכלכלתה המשגשגת של קוריאה הדרומית, מתאפשר ייבוא מסודר של מוצרי מזון מכל הסוגים.
 
ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] של קוריאה הדרומית עומד כיום על כ-37,900 [[דולר אמריקאי]] לנפש{{הערה|1=לפי הערכה של [[ספר העובדות העולמי]] משנת [[2016]]. לעיון נוסף: [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ks.html].}}, בעוד התמ"ג לנפש של צפון קוריאה מוערך ב-1,700 דולר אמריקאי לנפש בלבד{{הערה|1=לפי הערכת [[ספר העובדות העולמי]] משנת [[2015]] של ה-[[CIA]]. לעיון נוסף: [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/kn.html].}}. בלבד - יותר מפי 20. בשל ההבדל העצום הזה, עשוי להיווצר מצב שבו הכלכלה תיפגע משמעותית, ותושבי קוריאה הצפונית יישענו על תמיכה כספית וסיוע הומניטרי מקוריאה הדרומית. אחת האפשרויות שהועלו בעבר היא איחוד הדרגתי, שכן האיחוד המוניטרי בין שתי המדינות יתבצע רק לאחר שכלכלת קוריאה הצפונית תתבסס ותשתפר, ובכך לא תזדקק לעזרת הדרום.