המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) - מתקפת אוניות השטח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 34:
בנוסף לאוניות השטח ה"קונבנציונאליות", עשו הגרמנים שימוש באוניות פשיטה. אוניות אלה היו אוניות סוחר רגילות שהוסבו לשאת תותחים, מבלי לשנות את מראיהן. בשל חזותן התמימה הן היו יכולות להתקרב לאוניות של בעלות הברית ולהטביע או ללכוד אותן.
 
גרמניה הפעילה עשר אוניות מעין אלו. היו אלה אוניות ב[[תפוסה]] שנעה בין 3,860 ל-9,400 טון; הן היו חמושות ב[[תותח|תותחי]] 150 מ"מ, צינורות [[טורפדו]] וחימוש אחר, ונשאו גם [[מטוס ימי]] לסיור. כל אלה היו [[הסוואה|מוסווים]], כך שמרחוק נראו אוניות אלה כאוניות תמימות. האוניות תדלקו וקיבלו אספקה מאוניות גרמניות שפעלו ברחבי האוקיינוס, ולעתיםולעיתים גם מבסיסים [[יפן|יפניים]]; הן פעלו בעיקר בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]] וב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]]. ההסוואה של אוניות אלו הייתה טובה מאד, ורק במהלך [[1943]] הנהיגה האדמירליות הבריטית שיטה יעילה לזיהוי ששללה מהגרמנים את יכולתם להסתוות לאוניות תמימות{{הערה|1=The Oxford Companion to the Second World War, p. 93.}}.
 
מטרתן העיקרית של אוניות אלה הייתה ליצור בלבול ומבוכה בכל שיטת השיירות, ולהכריח את הצי הבריטי להקצות כוחות גדולים לחיפוש אחריהן, וכך לפזר את כוחותיו. בסך הכל, הטביעו אוניות אלה 133 אוניות סוחר בתפוסה כוללת של כמעט 830,000 טון{{הערה|1=http://www.iwm.org.uk/upload/package/8/atlantic/surface.htm.}}.