גלטיה – הבדלי גרסאות

שמה של גלטיה בא מהגאלים שהגיעו אליה מ[[תראקיה]] במהלך השנים 278 ו-277 לפנה"ס, וה[[רומאים]] כינו אותה לעתיםלעיתים "[[גאליה]] של המזרח". הגאלים הגיעו לתראקיה במהלך נדידת השבטים הקלטים מארץ מוצאם, ככל הנראה במרכז [[אירופה]] או בצפון ה[[בלקן]], וממנה המשיכו בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס לכיוון [[יוון]], ו[[מוקדון]], בעוד ששלושה שבטים שמנו כ-20,000 איש, מחציתם לוחמים, פלשו ל[[אסיה הקטנה]] והתיישבו בגלטיה.

הגאלים היו לוחמים מוכשרים אשר השכירו עצמם לעתיםלעיתים מזומנות כ[[שכיר חרב|שכירי חרב]], לעתיםלעיתים משני צידי המתרס במאבק אחד. כך הם נלחמו לצידם של ה[[סלאוקים]] במלחמתם נגד [[פרגמון]] ולאחר שהראשונים הפסידו, השכירו את שירותיהם למלכי פרגמון. ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]] נלחמו הגאלים לצידו של [[אנטיוכוס השלישי]] אך יחד עמו הם הובסו בידי ה[[רומאים]] וכוחם הצבאי נשבר. בשל כך נחשפו הגאלים לתוקפנותה של [[פונטוס]] וב[[מלחמות מיתרידטס]] צידדו ברומא. בשנת 64 לפנה"ס הייתה גלטיה למדינת חסות של [[הרפובליקה הרומית]], ומבין שלושת מנהיגי השבטים התבלט [[דיוראטיקס הראשון]] (Deiotarix I) אשר הוכר בידי הרומאים כמלך הגאלים.