נישואים בישראל – הבדלי גרסאות

ההסדר הקיים בנוגע לנישואים בישראל שנוי במחלוקת בכמה היבטים, הנוגעים למעמדם של בני העדות הלא מוכרות וזרמים שונים בתוך העדות, והיעדרם של מנגנונים להסדרת נישואים בין-דתיים או נישואים אזרחיים בישראל. התומכים בהסדר רואים בו הכרח שנועד למנוע את פיצולו של [[עם ישראל]], בעוד מתנגדיו טוענים כי הוא מהווה פגיעה חמורה ב[[זכויות אזרח|זכויות האזרח]]. החוק מכיר רק בחלק מהעדות כעדות שיכולות לנהל טקסי נישואין וגירושין. משכך, בני דתות שונות, ובהם למשל ה[[נצרות פרוטסטנטית|נוצרים הפרוטסטנטים]], אינם יכולים לקיים טקסים כאלה בישראל. בנוסף, ככל שמדובר ביהודים, מאחר שעל הנישואים והגירושים מופקדת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], בעלת האוריינטציה ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], אין בפועל אפשרות לקיום טקסי נישואין וגירושין בעלי אופי [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבי]] או [[יהדות רפורמית|רפורמי]]. כמו כן, הנחיות מדינת ישראל אינן מאפשרות עריכת טקסי [[נישואים בין-דתיים]], ואוסרות על רשמי הנישואים המוסלמים להשיא מוסלמים ליהודיות ונוצריות ללא שאלה המירו את דתן לאסלאם. כלל זה יכול לעתיםלעיתים להביא ל[[אבסורד]]: אם אישה יהודיה נישאת לגבר מוסלמי בטקס שנערך על ידי [[קאדי]], הם מוכרים כנשואים על פי הדין המוסלמי (המאפשר נישואים של גבר מוסלמי לאישה יהודיה או נוצרייה ללא צורך בהמרת דתה) אך לא מוכרים כנשואים על פי הדין היהודי. יוצא אפוא, שלפי הדין האישי של הצדדים, שהוא החוק במדינת ישראל לענייני נישואים וגירושין, הגבר נחשב לנשוי בעוד היא נחשבת רווקה{{הערה|שם=מעמד האשה בחברה ובמשפט|פרנסס רדאי, כרמל שלו, מיכל ליבן-קובי, '''מעמד האשה בחברה ובמשפט'''. [[הוצאת שוקן]], 1995}}. למעשה, האפשרויות העומדות בפני בני דתות שונות המעוניינים להינשא הן נישואים בחו"ל או [[המרת דת]], שהיא הליך שעשוי להיות ממושך (במקרה של [[גיור]]) או בלתי אפשרי (במקרה שמדובר ב[[דרוזים]]).

מעמד ה[[ידוע בציבור]] התפתח אף הוא לכלל מוסד רחב, המעניק למחזיקים בו מגוון זכויות ב[[ירושה]], [[גמלה]], [[חוק הגנת הדייר|הגנת הדייר]] וכיוצא בזה. עם זאת, אין מעמדם של ידועים בציבור שווה למעמד נשואים, ויש תחומים רבים בהם ניתנות זכויות לנשואים שאינן ניתנות לידועים בציבור. כך, למשל, סעיף 39(ב) ל[[חוק שירות ביטחון]] [נוסח משולב] תשמ"ו-1986 קובע פטור משירות צבאי לנשים נשואות; אין פטור דומה לידועות בציבור. יתרה מזו, בעוד שאדם נשוי אינו צריך להוכיח ולהתדיין על היותו נשוי, ידוע בציבור חייב להתדיין באופן פרטני עם רשויות רבות כדי לקבל את זכויות הנשואים. נוסף לכל אלה, מוסד הידועים בציבור מעורר לעתיםלעיתים בעיות ליברליות, שכן בתי המשפט מחילים לעתיםלעיתים את מחויבות הנישואים גם על אנשים שלא נישאו משום שלא רצו לקחת על עצמם מחויבות זו{{הערה|1=על בעיה זו ראו ספרו של ד"ר שחר ליפשיץ "הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה", הוצאת נבו תשס"ו}}.

מוסד הידועים בציבור פתוח בפני כל זוג, לרבות בני זוג בני אותו המין. בשונה מנישואין או ברית הזוגיות, כניסה לסטטוס של "ידועים בציבור" אינה מחייבת פעולה אקטיבית של בני הזוג, ודי בקיום חיים זוגיים משותפים. בהקשר זה, השאלה האם זוג הוא "ידוע בציבור" או לא מורכבת, ותלויה לא פעם בהקשר שבו היא מתעוררת (כך לדוגמה יטו להכיר ביתר קלות בטענת משותפת של זוג על היותם ידועים בציבור מאשר במקום בו אחד מבני הזוג טוען זאת והאחר מתנגד לכך). ככלל, המבחן לזיהוי ידועים בציבור הוא כפול – קיום חיי ישות וקיום חיים משותפים. מבחן זה הוא מבחן גמיש, תלוי נסיבות ותלוי הקשר ולעתיםולעיתים בית המשפט יכיר בידועים בציבור אף אם אינם עומדים בתנאים אלו (למשל, אם לא התקיים משק בית משותף בשל היות בני הזוג בארון, נוכח מאפייני העבודה של בני הזוג וכדומה).{{הערה|עמ"ש (ת"א) 2219-06-12 ר.ב.ח. נ' ק.ג. (6.3.2014).}} כיום קיימת גם האפשרות להוצאת תעודת זוגיות, המעניקה את כלל ההטבות מטעם המדינה שמקבלים זוגות נשואים אחרים.{{הערה|שם=קלעי}}