היסטוריה של תל אביב – הבדלי גרסאות

עם זאת בעשורים אלה נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך נתיבי איילון. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר, לעתיםלעיתים תוך ויכוח ציבורי. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג [[העיר הלבנה]], שזכה להכרה בינלאומית של [[אונסק"ו]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל, במיוחד בתחום חיי הלילה. החל מסוף [[שנות התשעים]] הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.

לצד המשך התחדשות מרכז העיר, הוקמו בעיר מתחמים בהם נבנו מגדלי משרדים ומגורים, דבר אשר גרם לשינוי קו הרקיע של העיר. לעתיםלעיתים הוקמו מגדלים מחוץ לאותם מתחמים. בניית המגדלים נתנה מענה ליציאת העסקים מהעיר ליישובים הסמוכים, אך מנגד גרמה לעתיםלעיתים להגברת עומסי התנועה, לפגיעה במרקם העיר ולתופעות מיקרו אקלימיות דוגמת הצללה ומנהרות רוח. נטען גם כי לבניית המגדלים, במיוחד מגדלי המגורים, יש משמעויות חברתיות מכוון שרוב המגדלים הם מגדלי יוקרה, התורמים להגברת הפערים החברתיים ומושכים אוכלוסיית חוץ שבפועל אינה מתגוררת בהם. בנית המגדלים לוותה לעתיםלעיתים בפיתוח סביבתי, ובמגדלים שנבנו בלב העיר, גם בשימור מבנים ישנים סמוכים. מנגד המגדלים פגעו לעתיםלעיתים בערכי טבע ונוף עירוניים, דוגמת פרויקט "סי אנד סאן" בצפון העיר או [[מגדל נוה צדק]]. בשנות התשעים נחנך פרויקט [[מגדלי עזריאלי]] שהפך במהרה לאחד מסמלי העיר ולסמל לאופייה המשתנה של העיר.