הספרייה הבודליינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סין -> סין (אזור) (תג) (דיון)
שורה 8:
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] התדרדרה הספרייה עד כדי מכירת כל הריהוט וכמעט כל הספרים שבה. ומאוספו של הדוכס האמפרי נותרו בה רק שלושה ספרים. בשנת [[1598]] פנה המלומד [[תומאס בודלי]] {{אנ|Thomas Bodley}} לסגן מנהל אוניברסיטת אוקספורד והציע לממן רכישת ספרים לצורך הקמתה מחדש של הספרייה. הוא אף תרם ספרים מאוספו האישי. ב-[[8 בנובמבר]] [[1602]] נפתחה רשמית "ספריית בודלי" או הספרייה הבודליינית.
 
בודלי רכש ספרים ברחבי העולם, כולל מ[[טורקיה]] ומ[[סין (אזור)|סין]]. ב-[[1610]] הגיע להסכם עם [[מו"ל|מוציא לאור]] גדול ב[[לונדון]] שימסור עותק אחד מכל ספר שיוציא לספרייה הבודליינית. האוסף גדל במהירות רבה והמבנה הסמוך ל-Divinity School הורחב כדי לקלוט את כל הספרים. ב-[[1654]] קיבלה הספרייה בירושה את אוספו הגדול של [[ג'ון סלדן]] {{אנ|John Selden}}, ובו כמות גדולה של כתבים [[עברית|עבריים]] ובנושאים [[יהדות|יהודיים]]. אוסף זה נקרא עד היום Selden End.
 
החוק הראשון של הספרייה הוא שאין משאילים ממנה ספרים, אלא ניתן לעיין בהם במקום בלבד. כלל זה לא נשבר מעולם, אף כש[[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה]] ביקש לשאול ספר בשנת [[1645]], נענה שהוא מוזמן לעיין בו בספרייה אך אינו יכול לקבלו ב[[השאלה]]{{הערה|1=[http://www.bodleian.ox.ac.uk/bodley/about-us/history ההיסטוריה של הספרייה, באתר הרשמי שלה.]}}.