הרעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, אידיאל, לעיתים
שורה 1:
[[קובץ:PikiWiki Israel 8889 war memorial in kaduri.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיר הרעות באנדרטה לבוגרי [[בית הספר החקלאי כדורי|בית הספר כדורי]] שנפלו במערכות ישראל]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 42787 Hareut (friendship) museum.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שיר הרעות בתקרת [[מוזיאון הרעות]] ליד [[מצודת כח]]]]
"'''הָרֵעוּת'''" הוא [[פזמון|שיר]] [[שירה עברית|עברי]] שנכתב על ידי [[חיים גורי]] והולחן על ידי [[סשה ארגוב]]. השיר נכתב בשלהי [[מלחמת העצמאות]], כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר ל[[נכס צאן ברזל]] בתרבות הישראלית המושר לעתיםלעיתים קרובות בטקסי זיכרון.
 
את השיר ביצעו במקור להקת ה[[צ'יזבטרון]] באוקטובר 1948, בתכניתםבתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם [[גדעון זינגר]] כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של [[שושנה דמארי]], [[יהורם גאון]] ו[[להקת הנח"ל]] בתכניתםבתוכניתם משנת 1972 "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר [[ירדנה ארזי]], [[אפרים שמיר]], [[ענת גוב|ענת גוב (מיבר)]] ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
 
לקראת [[חגיגות ה-60 למדינת ישראל]] ([[אייר]] [[תשס"ח]]) נבחר השיר ב[[גלי צה"ל]] על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=19823 החיילים בחרו: "שיר הרעות"], באתר גלי צה"ל.}} בהקדימו את '[[ירושלים של זהב]]'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.
 
השיר מייצג את האידאליםהאידיאלים החברתיים של תקופת [[ה'תש"ח|תש"ח]] - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע ב[[פזמון חוזר|פזמון החוזר]], הפך ל[[מוטו]] המרכזי של [[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחת חללי צה"ל]], כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של [[משרד הביטחון]], '[[נזכור את כולם]]'.
 
השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]". ערך ה"[[רעות (ערך)|רעות]]" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מ[[ערכי צה"ל]].