הבדלים בין גרסאות בדף "חדר מיון"

נוספו 20 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: פתח תקווה, לעיתים
מ (בוט החלפות: פתח תקווה, לעיתים)
באזור '''המיון הראשוני ([[טריאז']])''', כאמור, ה[[אח (מקצוע)|אחות]] הממיינת קובעת את רמת הדחיפות על פי בדיקת סימנים חיוניים והתרשמות מהמטופל. ומפנה את המטופל להמשך בירור באגף הרלוונטי.
 
'''חדר הטראומה''', הנקרא לעתיםלעיתים חדר ההלם, או חדר [[טיפול נמרץ]] הוא האזור הראשי בחדר המיון. בחדר זה מטופלים חולים ופצועים שמצבם מוגדר קריטי ונשקפת סכנה לחייהם או לאיבר מגופם. החדר מצויד במכשירי ניטור, [[הנשמה]] ו[[החייאה]], ובתרופות למצבי חירום. כמו כן ניתן למצוא בו מכשיר [[אק"ג]] ולעתיםולעיתים אף [[מכשיר רנטגן]] לצילומי חזה ואגן ומכשיר [[אולטרה סאונד]].
 
ב'''אזור השוכבים''' מטופלים חולים שמצבם הרפואי יציב, אך דורש טיפול ב[[שכיבה]]. אזור זה בדרך כלל עמוס מאוד בחולים עם בעיות שונות, חלקן פנימיות וחלקן דורשות התערבות כירורגית. חלק גדול מהחולים הללו יזדקקו להמשך טיפול או אשפוז. חולים אלו יכולים להיות לדוגמה בעלי [[שבר (רפואה)|שבר]] בירך, סובלים מבעיות יציבה, חולים עם בעיות סיעודיות המונעות מהם ללכת, חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב הדורשות ניטור ממושך. זמן הטיפול בחולים אלו בדרך כלל ממושך יותר בשל מורכבות מחלתם.
ב'''אזור האמבולטורי''', או אזור המהלכים, מטופלים חולים עם בעיות אורטופדיות וכירורגיות קלות שאינן דורשים שכיבה קבועה במיטה. באזור זה תמצא אחות, חדר טיפולים ומכשור מתאים. החולים באזור זה מתקבלים על פי סדר הגעתם.
 
בבתי חולים שונים ב[[ישראל]] ניתן למצוא חלוקה נוספת לאזורים לפי התמחות, כגון '''מיון פנימי''', '''מיון כירורגי''', '''מיון אורטופדי''', '''מיון אא"ג''' ולעתיםולעיתים '''יחידה לכאבי חזה'''.
 
בחדרי מיון מסוימים ניתן למצוא אזור המתמחה בטיפול בילדים. אזור זה יכיל בדרך כלל משחקים ומתקנים לילדים, ולעתיםולעיתים מטפל המתמחה בעבודה עם ילדים והרגעתם. בישראל ישנם מספר בתי חולים לילדים עם חדרי מיון משלהם, כגון [[בית החולים דנה לילדים]] ב[[תל אביב]] ו[[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל]] ב[[פתח תקוהתקווה]] וכן בתי חולים כלליים עם חדר מיון נפרד לילדים כגון ב[[המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה|מרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה]] ב[[באר שבע]], [[מרכז רפואי וולפסון]] ב[[חולון]] ו[[המרכז הרפואי שערי צדק]] ב[[ירושלים]].
 
'''חדר מיון נשים''' מופרד בדרך כלל מחדר המיון הכללי ונמצא בצמוד למחלקת יולדות. נשים המגיעות לחדר המיון בשל [[הריון|הריונן]], יופנו לחדר מיון נשים או ישירות למחלקת יולדות, בהתאם למקובל בבית החולים.
 
==הגעת החולים והטיפול בהם==
חולים מגיעים לחדר המיון על ידי [[אמבולנס]] או באופן פרטי. צוות האמבולנס מודיע לחדר המיון מראש על הגעתו ומתאר את מצב החולה. אם יש צורך בכך, הצוות יבצע פעולות מצילות חיים במהלך הנסיעה. אנשי יחידת הטראומה בחדר המיון מדריכים לעתיםלעיתים את הצוות באמבולנס לגבי הטיפול הנדרש טרם הגעת החולה. חולים אלו יילקחו ישירות לחדר הטראומה שם יחכה להם צוות רופאים ואחיות.
 
עם הגעת חולה לחדר המיון, הוא עובר מיון ראשוני הכולל בדיקת סימנים חיוניים על ידי האחות הממיינת, בהם [[לחץ דם]], [[דופק]], [[חום (תסמין)|חום]], רמת הכאב, תיאור המחלה מפי החולה או המלווה ומכתב הפניה מהרופא אם בנמצא. סדר הקבלה והטיפול בפונים נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית ולא בהכרח על פי סדר הגעתם. חולים ברמת דחיפות גבוהה יטופלו על ידי רופא בעדיפות על חולים עם סימפטומים פחות חמורים. לאחר המיון והטיפול הראשוניים, החולים מועברים לאחד האזורים בתוך המחלקה, מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים, מועברים לחדר הניתוח, מועברים לבית חולים אחר מסיבות שונות או משוחררים לביתם.
הצוות הרפואי בחדר המיון כולל בדרך כלל רופאים מומחים, רופאים מתמחים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת ברפואה דחופה. כמו כן נמצאים בחדר המיון טכנאים רפואיים המפעילים את המכשור המגוון, עובדי כוח עזר (סניטרים), ואנשי צוות נוספים שעוזרים לתמוך בבני משפחתם של החולים.
 
לעתיםלעיתים קרובות מגיעים לחדר המיון חולים במצב רפואי בלתי יציב הדורש טיפול מהיר. חולים מחוסרי הכרה אינם יכולים לספק לצוות הרפואי פרטים אודות ההיסטוריה הרפואית שלהם, [[אלרגיה|אלרגיות]] ורגישויות לתרופות ו[[סוג דם|סוג הדם]]. צוות חדר המיון מסוגל לטפל במצבים קריטיים גם בהימצא מעט מידע חיוני שכזה. הצוות נדרש, בנוסף, לתקשר עם צוותים רפואיים מחוץ לבית החולים כגון [[פרמדיק]]ים ו[[חובש]]ים. הרופאים מתמחים בהסרת ציוד מיוחד כגון [[חוסם עורקים]] ולוח לקיבוע [[עצם|עצמות]], פעולות הדורשות הפעלת פרוצדורות מיוחדות. בשל כך, ומסיבות נוספות, יכולים רופאים להתמחות ב[[רפואת חירום]] ולהיות מועסקים בחדרי המיון.
 
צוות חדר המיון חולק הרבה מן המשותף עם צוות האמבולנס, צוותי כבאות, חובשים קרביים, צוותי חיפוש והצלה וצוותי טיפול באסונות. מסיבה זו מתבצעות לעתיםלעיתים הדרכות משותפות, תרגילים משולבים שמטרתם לאמן את המערכת הרפואית בכללותה. לעתיםלעיתים אף חולקים חדרי המיון ציוד עם צוותי האמבולנס, ודואגים מאוחר יותר להחזרתו או החלפתו באחר.
 
בשל טיפול במקרים רבים של [[התקף לב|התקפי לב]] ומצבי טראומה נוספים, ניתן למצוא בחדר המיון ציוד ייעודי כגון [[דפיברילטור]], מכונת הנשמה, מכשיר החייאה ואמצעים ל[[חבישה]] ועצירת שטפי דם.
סיכויי ההישרדות עולים בצורה ניכרת ככל שמתקצר זמן ההמתנה לטיפול, לכן בשנים האחרונות ניתן למצוא חלק מהמכשירים הללו גם באמבולנסים ובמקומות ציבוריים.
 
ניתן למצוא כמו כן, בחדרי המיון, ציוד [[דיאגנוזה]] מקומי כגון [[מכשיר רנטגן|מכשירי רנטגן]], [[רדיולוגיה]], [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וציוד [[אולטרה סאונד]]. זאת על מנת לקצר את זמן התגובה הקריטי ולא להיות תלוי בציוד של מחלקות אחרות. כמו כן, ניתנת עדיפות ב[[מעבדה|מעבדות הרפואיות]] לבדיקות המגיעות מחדר המיון. לעתיםלעיתים ניתן לבצע חלק מהבדיקות הבסיסיות בחדר המיון עצמו.
 
==חדרי מיון בישראל==