אסכולת הפארנאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 1:
'''אסכולת הפארנאס''' (ב[[צרפתית]] - Parnasse) הייתה תנועה ב[[שירה]] הצרפתית שהתקיימה במחצית השנייה של [[המאה התשע עשרה]]. שמה נגזר מ[[הר פארנאסוס]] שעל פי [[המיתולוגיה היוונית]] היה מקום משכנן של ה[[מוזה|מוזות]]. שם זה הופיע לראשונה ב-[[1866]] עם פרסום קובץ השירה "הפארנאסוס בן זמננו" על ידי העורך אלפונס למר ב[[פריז]]. קבצים נוספים הופיעו ב-[[1871]] וב-[[1876]]. שלושה קבצים אלה כללו שירים של כ-100 משוררים ובהם: [[שארל מארי רנה לקונט דה ליל]] (שהיה אבי אסכולה זו), [[תאופיל גוטייה]], [[תאודור דה באנוויל]], [[שארל בודלר]], [[פול ורלן]], [[סטפאן מאלארמה]], [[סילי פרידום]] ו[[פרנסואה קופה]].
 
כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה אמר [[אלפונס דה למרטין]] - משורר ה[[רומנטיזם]] הצרפתי: "אני הראשון שהוריד את השירה מן הפרנאסוס..." אולם משוררי אסכולת הפארנאס התנגדו לגישה הרגשנית המוגזמת של הרומנטיזם וצידדו בהתאפקות ובהתנתקות מנושאים אישיים. הם עשו ניסיונות של כתיבה בסגנון נוקשה, בשימוש במילים נדירות ובשלמות הצורה, בחרו לשם כך בנושאים קלאסיים לא רגילים, ועשו שימוש לעתיםלעיתים קרובות ב[[מטפורה]] של ה[[פיסול]] כדי להדגיש את נוקשותה של שירתם.
 
משוררי אסכולת הפארנאס התנגדו להתעסקותה של השירה בנושאים פוליטיים וחברתיים. לדעתם, מטרתה העיקרית של השירה היא ה[[יופי]]. תאוריה זו התבססה על האידאלהאידיאל של "[[התנועה האסתטית|אמנות לשם אמנות]]" של [[התנועה האסתטית]] שבין מנסחיה היו תאופיל גוטייה ותאודור דה באנוויל.
 
לאסכולה זו נודעה השפעה בין היתר על המשוררים הצרפתיים [[ארתור רמבו]] ו[[פרנסיס ז'ם]]. למרות היותה צרפתית במקורה, אסכולת הפארנאס לא הייתה מוגבלת לצרפת בלבד, ונודעה לה השפעה גם על משוררים בני אומות אחרות ובהם המשורר האנגלי הנודע [[אלפרד טניסון]].