לקיאנובה – הבדלי גרסאות

ההתקפות מ[[דאגסטן]] החלו עם התפוררות [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]], והירידה בכוחם של הממלכות שקמו אחריה עקב מלחמת ההגנה הבלתי פוסקת מול [[האימפריה הפרסית]] ו[[האימפריה העות'מאנית]] בגבולותיהן הדרומיים. בסוף [[המאה ה-16]] נתן, [[עבאס הראשון, שאה פרס|עבאס הראשון]] (شاه عباس بزرگ) חלק מאזורי הספר של גאורגיה, בתחומי [[סאינגילו]] שהייתה באותם ימים חלק מ[[ממלכת קאחתי]], לברית של קבוצת שבטים דאגסטנים שבמקור התארגנו לצורך להגנה מפני פולשים.

 

 

בתחילת שנות ה-20 של [[המאה ה-18]] חיזק המלך הגאורגי [[וחטנג השישי]] את מאמציו כנגד הפולשים הדאגסטנים. בספטמבר [[1722]], יצא לדרך צבא גאורגי-[[ארמניה|ארמני]] משותף של 50,000 איש מ[[טביליסי]] ל[[גנג'ה]], אליהם הצטרפו 10,000 לוחמים חמושים ומאומנים מ[[קרבאך]] והרריים ארמנים, במטרה להצטרף, לכוחות ה[[צאר]] ה[[האימפריה הרוסית|רוסי]], [[פיוטר הגדול]]. פיוטר שהבטיח להגיע למלחמה כנגד הדאגסטנים ובעלת בריתם העיקרית, [[האימפריה הפרסית]], הפר את הבטחתו וחתם על [[הסכם שלום]] עם הפרסים{{הערה|[http://www.armenian-history.com/Karabakh/Armenian_Rebellion_of_the_1720s.htm קרבאך: ההתקוממות הארמנית של שנות ה-20 של המאה ה-18], armenian-history.com, {{אנגלית}}}}. אי הגעתו של הצבא הרוסי הכריחה את וחטנג להסיג את חייליו. תוך זמן קצר התמוטטה העצמאות שנמשכה מעל שתי מאות תחת הלחץ העות'מאני והפרסי ובכך התאפשרו הזדמנויות נוספות לפשיטות דאגסטניות.