אספות הבחירה באיווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 10:
לשתי המפלגות יש נהלים שונים לאופי ההצבעה:
 
* במפלגה הדמוקרטית המצביעים מתכנסים בקבוצות בפינות האולם, כל קבוצה והמועמד המועדף עליה, וקבוצת המצביעים שלא החליטו עדיין. לכל קבוצה יש חצי שעה לשכנע את המצביעים מהקבוצות האחרות לעבור ולתמוך במועמד שלהם. לעתיםלעיתים, משימה זו מוטלת על חלק מחברי הקבוצה בעוד הדיונים נמשכים. לאחר זמן זה, כאשר הקבוצות פחות או יותר מגובשות, בודקים אנשי מנגנון המפלגה המנהלים את ההליך אילו קבוצות לא עברו את אחוז החסימה, שהוא ברוב המחוזות 15%. מצביעים מקבוצות אלו צריכים להצטרף לקבוצה של מועמד אחר, תוך 30 דקות נוספות, או לפרוש מהתהליך. על פי התפלגות הקולות קובעת המפלגה מי המועמדים שיקבלו צירים שיצביעו בוועידה המחוזית וכמה צירים יקבל כל אחד. לאחר הוועידה המחוזית נבחרים הצירים לכל המדינה והם אלה שייצגו אותה בוועידת המפלגה. הנתון שמתפרסם בסופו של התהליך הוא סך הכל מספר הצירים של כל מועמד בוועידות המחוזית.
 
* במפלגה הרפובליקנית מגיעים המצביעים לוועידת ההצבעה ומאזינים לתעמולה. הם גם מנסים לשכנע איש את רעהו לתמוך במועמד המועדף עליהם. לאחר זמן מה המצביעים מקבלים פתק ריק ועליו הם כותבים בכתב יד את שם המועמד המועדף עליהם. חברי המפלגה בכל אזור, סופרים את הפתקים ומכריזים על המנצח שקיבל את מספר הקולות המרבי לתקשורת. בא כח האזור הולך לוועידה המחוזית הבוחרת את צירי המחוז ובשלב הבא בוחרים את צירי המדינה כולה. צירים אלה מייצגים את המדינה בוועידת המפלגה. הנתון שמתפרסם בסוף ההליך על ידי המפלגה הוא מספר הקולות בהם זכה כל מתמודד.