אג'נדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
replaced‏: לעתים ← לעיתים באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוי\1, פתרון
שורה 6:
 
חוקרי מדיניות ציבורית מצביעים על מספר מודלים אפשריים לקביעת אג'נדה.
לפי מודל הייזום החיצוני, [[קבוצת אינטרס|קבוצות אינטרס]] מחוץ ל[[ממשל]] מקדמות נושא/עניין או אינטרס מסוייםמסוים, וקיומו בשיח הציבורי הופך אותו גם לאג'נדה של הממשל. מודל זה אופייני במשטרים [[ליברליזם|ליברליים]].
לפי מודל המוביליזציה, הממשל עצמו הוא שמקדם את האג'נדה שלו, ומגייס תמיכה מהציבור לצעדיו ולמהלכיו. מודל זה אופייני במשטרים [[טוטליטריזם|טוטליטריים]] וחד-מפלגתיים. לפי מודל שלישי, מודל הייזום הפנימי, קידום אג'נדה שאינה נחשפת לציבור נעשה בידי גורמים המקורבים לממשל או בקרב הממשל עצמו. במרבית המקרים, קידום אגנ'דה נעשה כשילוב של שלושת המודלים.
 
[[ג'ון קינגדון]] חקר מדוע נושאים מסוימים הופכים לאג'נדה ואחרים לא, ופיתח תאוריה שכינה "תאוריית שלושת הזרמים". לפי תאוריה זו, קיימים שלושה זרמים - זרם הבעיות, זרם החלופות המדיניות וזרם ה[[פוליטיקה]]. לפי תאוריה זו, בכל רגע נתון ישנן בעיות הממתינות לפתרון, יש הצעות לפיתרוןלפתרון שלא תמיד מתאימות לבעיות הקיימות, ויש חילופי שלטון. כשכל הזרמים משתלבים זה בזה - משטר פוליטי מסוים שיש לו פתרון מסוים לבעיה מסוימת - תקודם האג'נדה. קינגדון מצביע גם על בעיה אפשרית שיוצרת תאוריה זו - לעיתים קבוצות אינטרס מנסות לקדם בעיה מסוימת או פתרון מסוים, ובהינתן המצב הפוליטי הספציפי, ייתכנו מקרים שבהם שילוב הזרמים יוביל לכך שהפתרון שמוצע לבעיה אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר, או שהבעיה שפיתרונה הפך לאג'נדה אינה הבעיה העיקרית, שפיתרונה הוא החשוב או הדחוף ביותר.
 
==שימושים נוספים==