מסוגלות עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 5:
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את ה[[מוטיבציה]] להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על [[כישלון]]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים.
 
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי [[חשיבה]] ולעתיםולעיתים יוצרת [[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.
 
בנוסף, על פי [[תאוריית הייחוס]], בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כשלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.