עירוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית לא קשורה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 28:
==שיטות הלכתיות שעליהם מתבסס העירוב==
ישנם שיטות הלכתיות שונות, שעל פיהם לא ניתן כיום לערב מקומות רבים באמצעות העירוב המקובל{{הערה|1=ראה למשל: [http://asif.co.il/?wpfb_dl=1094 היתר רשות הרבים בימינו] - הרב [[שמואל טל]] (מתוך הספר [[טל חיים]])}}. אולם למעשה מתבססים על השיטות החלוקות עליהם, המתירות לערב מקומות אלו. עם זאת, ישנם הנמנעים לטלטל חפצים בשבת גם במקום שבו יש עירוב, בשל הדעות החלוקות בנושא, וכן
*רשות הרבים בימינו - ישנה [[מחלוקת הלכתית]] האם אחד מתנאי [[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] לעניין [[ארבע רשויות השבת|רשויות השבת]] הוא שיעברו בה [[שישים ריבוא|600,000]] אנשים ביום. למחלוקת זו משמעות רבה, שכן בעוד לשיטה הדורשת תנאי זה אין היום כמעט מקומות פתוחים הנחשבים לרשות הרבים אלא ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]], הרי לפי השיטה השנייה כמעט כל רחוב נחשב לרשות הרבים. ובעוד את רשות הכרמלית ניתן להקיף בעירוב הרגיל בו משתמשים כיום המבוסס על מחיצות '[[צורת הפתח]]', כדי להפוך מקום שנחשב לרשות הרבים לרשות היחיד - יש צורך ב[[חומה]] עם [[שער (פתח)|שערים]] הראויים להנעל.
שורה 34:
*הקפת שטח בעיקר על ידי צורת הפתח - לפי שיטת הרמב"ם לא ניתן להשתמש ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] של [[צורת הפתח]] להקפת יותר מחצי השטח, ואת החצי השני יש להקיף במחיצה גמורה. כיום מורכב העירוב במקומות רבים בעיקר ממחיצת צורת הפתח, לפי השיטות ההלכתיות החולקות על שיטת הרמב"ם. אולם דעת הרב [[יוסף קאפח]] (המומחה בספרי הרמב"ם) כי אין שום מחלוקת בדבר, ואף לדעת הרמב"ם אפשר לסמוך לכתחילה על העירוב הנעשה היום שברובו נעשה על ידי צורת הפתח.
*הקפת שטח גדול שאינו משמש למגורים - כדי להקיף מקום כ[[רשות היחיד]], יש צורך שכולו ישמש למגורים, שכן שטח פתוח שאינו משמש למגורים בגודל של [[בית סאתיים]] ויותר (כ- 1150 מ"ר), נחשב ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]], בה אסור לטלטל, ולא לרשות היחיד, אפילו אם הוא מוקף במחיצות. (ראו [[רשות היחיד#טלטול בתוך רשות היחיד גדולה שאינה משמשת למגורים|טלטול בתוך רשות היחיד גדולה שאינה משמשת למגורים]]) אולם ישנה מחלוקת האם דין זה נאמר גם ברשות היחיד גדולה, הכוללת [[בית מגורים|בתים]] ושטחים לא מיושבים (כגון [[שדה (חקלאות)|שדות]]), ושיעור השדות קטן משיעור הבתים. כלומר, האם השדות פוסלות את העירוב כאשר שטחם הכולל קטן מהשטח הכולל המיושב. מציאות זו שכיחה במקומות בהם מסתמכים על קווי חשמל העוברים במרחק מסוים מהיישוב, ועוברים בתוך שדות, וכן כיוון
*החוט המשמש לחלק העליון של צורת הפתח - ישנה שיטת הלכתית הדורשת שהחוט העליון העובר בין העמודים יהיה מתוח לגמרי ולא ינוע כלל ב[[רוח]], מאחר שלשיטה זאת, אם ינוע החוט - נעשית מחיצה זו כ'מחיצה שלא עומדת ב[[רוח מצויה]]', דבר הפוסל אותה מלהחשב מחיצה. עם זאת, ישנה שיטת הלכתית שאינה פוסלת את צורת הפתח אם החוט העליון נע קלות ברוח.
| |||