מסע פרסום – הבדלי גרסאות

נוספו 12 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים
(←‏קישורים חיצוניים: ביקורת על קמפיינים של מעריב וידיעות)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
מסעות פרסום מופיעים ב[[אמצעי תקשורת]] שונים לאורך תקופת זמן מסוימת ולשם מטרה מוגדרת.
 
המרכיב החשוב ביותר בעת יצירת מסע הפרסום, הוא קביעת הנושא המרכזי שינחה את המסע. בחירת הנושא קובע את סגנונן של כל אחת מן הפרסומות ואת סוגי התקשורת השיווקית שישמשו במסע. הנושא המרכזי שנבחר למסע הפרסום הוא המסר המרכזי שישמש גם בפעולות [[קד"ם|קידום המכירות]]. לעתיםלעיתים מצורף לנושא המרכזי גם סיסמה (מוטו) - משפט קצר המביע את הרעיון, וכן סמליל (לוגו) - סמל מייצג שבו ייזכר המוצג הנמכר או החברה המוכרת אותו.
 
אמנם, את הנושא המרכזי מפתחים, בדרך כלל, על מנת שישמש לכל אורך מסע הפרסום, אך לעתיםלעיתים הוא משמש לפרק זמן קצר בלבד, כאשר מתברר שאינו יעיל, שתנאי השוק השתנו, או שתמהיל השיווק השתנה.
 
מסעי פרסום לקראת [[בחירות]] למוסדות שונים נקראים [[מסע בחירות]]. מסעי פרסום על מנת לשכנע ציבור בדעה או לגרום לציבור לפעול בצורה מסוימת, ללא מכירת מוצר נקראים [[מסע תעמולה]].
את מסע הפרסום או התעמולה מתכננים באופן דומה למבצע צבאי. מחליטים על מטרה או מטרות ועל [[קהל יעד|קהל היעד]], קובעים יעדים (כמותיים ומדידים), מנתחים את המצב הקיים ואת הדרך שבה ישנו אותו, מתי להתחיל במסע הפרסום וכמה זמן הוא ימשך, מהי מסגרת התקציב, מה להדגיש ומה להסתיר, [[בדיקת שוק]], מבררים מיהם ומהם הגורמים המפריעים האפשריים, ומהם הדרכים והאמצעים הסבירים לגרום לשינוי בקהל היעד.{{הערה|טענה נגד חברות הפרסום על כך שהן פועלות נגד המוסר האנושי (ובארץ: היהודי) היא שהם מזהים ומנצלים את החולשות האנושיות ומשדרים בדרך כלל דווקא אליהם}}
 
מחליטים על חלוקת התקציב, מפיקים ומציעים בדרך כלל כמה חלופות לפי הקו שהוחלט - בכל אחד מאמצעי התקשורת והפרסום שנבחרו, ובוחרים את אלו שמעוניינים להמשיך איתם. לעתיםלעיתים בודקים את התגובות בקהל יעד מצומצם, ולבסוף מפעילים את המסע, כולל, לעתיםלעיתים רחוקות, גם הצורך בתיקונים.
 
לבסוף מעריכים מקצועיים בודקים את התוצאות, ומחליטים על המשך, ועל סיכום המסע. לעתיםלעיתים חלק מהתשלום עבור מסע פרסום כולל רכיב לגבי הצלחתו.
 
===שלבים בפיתוח מסע פרסום===
חוקים נגד פרסומי תועבה היו קיימים במערב יותר ממאתיים שנה, והיו שאף נשפטו למוות ולמאסרים ארוכים עקב פרסום או הפקת פרסום שנחשב תועבה.{{הערה|משפטו ומותו של [[אוסקר ויילד]]}}. עם השנים ובייחוד מאז סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים של המאה העשרים]] הפכה המיניות לחלק חשוב ממסעי הפרסום, אף שעדיין היא אסורה על פי החוק ברוב המדינות. הראשונים שפרצו לתודעה בקו זה היו חברת ליווייס שפרסמה גברים ונשים חשופים בחלק גופם העליון, ולבושים במכנסיים בלבד, או באוברול חושפני. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הייתה זו חברת בנטון שהציגה אנשים מגזעים שונים ובעיקר בעלי נכות, בתמונות "מזעזעות" אך בעלות מבנה אמנותי ה"מרכך" את הצפיה בהן (או מגביר את הזעזוע בעקבות ההכרה בתוכן).
 
לעתיםלעיתים מסעי פרסום כוללים קו של הומור. סרטי פרסומת וכן קריקטורות בתחום הפרסום נצפים שנים רבות אחרי שמסע הפרסום הסתיים. פרסומות של חברות בירה ומשקאות קלים (כמו במלחמת קוקה קולה נגד פפסי) נוטות להשתמש בקו זה.{{הערה|1=בחיפוש בגוגל אחר "פרסומת הבדיחה" (באנגלית) עולה סרטון של בירה הייניקן משנות ה-90 בו נראים קבוצות אנשים שמקורם בבדיחות, נכנסים כולם לבית מרזח, (קבוצת גמדים, רב יהודי, שחור עור גבוה, ערבי לבוש כאפיה, שלשה צרפתים, כומר, ושלש בחורות, האחת שחורה, השנייה בעלת שיער חום והשלישית בהירה - "בלונדינית". המוזג משפשף כוסות וכשנכנס סוס הוא אומר: "מה זה פה? איזה סוג של בדיחה?". לאחר אמירת סיסמת המכירות של הבירה המצלמה מתמקדת בבלונדינית שאומרת: "לא הבנתי". }}
 
מסעי פרסום יכולים להכיל גם מרכיבים של פרסומת סמויה, כמו כתבות מוזמנות בעיתון, ראיונות מוזמנים בערוצים המשודרים וסרטי תדמית. קיימת גם שמועה שבשנות השישים נעשה פרסום תת-סיפי (סבלימינאלי) - פרסומת קצרה עד כדי כך שאין הצופה מודע לה, אך היא נקלטת בעין ומשפיעה באופן לא מודע. בעקבות ביקורת ציבורית חברות הפרסום נמנעות מכך{{הערה|הוכח שהייתה זו רק שמועה שחברת קוקה קולה פרסמה פרסומות תת-סיפיות בשנות השישים. בכל אופן כך תתקבע בעיני הציבור בארצות הברית נושא הפרסום התת-סיפי. כיום בסרטים מודרניים משתמשים בתופעת החשיפה התת-סיפית על מנת ליצור מתח אצל הצופים, ולרמוז לגבי העלילה.}}