ישיבת לומז'ה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש לו ערך משלו
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 56:
 
היו גם סדרי-מוסר בישיבה שנערכו בין [[תפילת מנחה|מנחה]] ל[[ערבית]] ובחורף אחר ערבית, בהם למדו התלמידים מספרי המוסר השונים.{{הערה|1=כדוגמת [[מסילת ישרים]], [[ארחות צדיקים]] או [[שערי תשובה]]. וראו: [[סדר (ישיבה)#סדר המוסר]].}}
המשגיח (הרבנים אגולסקי, שוורץ או [[משה רוזנשטיין|רוזנשטיין]]) לעתיםלעיתים היה מכנס את התלמידים ומטיף להתנהגות מוסרית והקפדה במצוות, ולאחר מכן היו יושבים כל התלמידים בדממה ועורכים [[חשבון נפש]]. עם ריבוי עבירות המשמעת של התלמידים החליט רבי משה רוזנשטיין על מינוי "מפקחים". לתפקיד זה מונו התלמידים הטובים והקפדנים, והם רשמו את שמות התלמידים שנעדרו או שאיחרו. התלמידים שלא אהבו את המפקחים היו מגיעים לעתיםלעיתים לחדרו בלילה ומתנקמים בו.
 
אנקדוטה המבהירה היטב את אורח החיים הקפדני שהנהיג בישיבה רבי משה רוזנשטיין מובאת במאמרו של יום-טוב לוינסקי. הוא מתאר את ביקורו של [[הלל צייטלין]] שהיה תלמיד חכם וחזותו הייתה רבנית-מסורתית. ביקורו השפיע על התלמידים והם רצו לקרוא את ספריו, אך הרב [[משה רוזנשטיין]] כינס את כולם והירצה בפניהם על הפסוק {{ציטוטון|ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם|{{תנ"ך|במדבר|טו}}}} שלעתיםשלעיתים לעיניים אדם נראה כצדיק אולם בתוכו הוא רשע.
 
עם כל זאת היה רבי משה רוזנשטיין נעים הליכות. {{ציטוטון|המשגיח הצעיר היה בעל נפש יפה ביותר. כאיש המוסר נהג בחסידות ובעדינות עם כל אדם - לא צעק ולא גער בתלמידים. בדברי נועם וביחס של כבוד לצעיר החשוד בעבירה החזיר אותו למוטב ושכנע אותו|לוינסקי, עמ' 349}}