לוקמיה מיאלואידית כרונית – הבדלי גרסאות

בשונה מ[[לוקמיה מיאלואידית חריפה|לוקמיה חריפה]], המאופיינת בתסמינים קליניים סוערים, ב-CML לעתיםלעיתים רבות אין החולה מפגין סימפטומים קליניים: המחלה מתחילה באופן איטי וללא סימנים ספציפיים, כאשר בהדרגה מופיעים [[אנמיה]], חולשה, ירידה במשקל, חוסר [[תיאבון]], [[הזעה]], [[חום (תסמין)|חום]] ותחושת מלאות או אי נוחות בבטן. לעתיםלעיתים ניתן לראות גם הגדלה של ה[[טחול]] ושל ה[[כבד]] ו[[לויקוציטוזיס]]. בבדיקה הביוכימית יהיה ה[[אנזים]] [[LDH]] מוגבר (דבר שמעיד על התרבות של תאים המטולוגיים), ורמת הפוספטאזה הבסיסית (LAP) נמוכה. עדויות אלה עשויות לסייע באבחנה מבדלת לעומת סוגי לוקמיה אחרים.

Glivec פועלת באמצעות מניעת היקשרות החלבון ל-[[ATP]] (חסימת אתר ההיקשרות ל-ATP), ועל ידי כך מונעת מהחלבון [[זרחן]], אשר הכרחי לפעילותו כטירוזין קינאז. חולים מפתחים לעתיםלעיתים עמידות לתרופה – שכאמור יכולה להופיע במנגנונים שונים – בעיקר הופעת מוטציות שונות על גבי הגן bcr-abl. במקרים אלו ניתן להעלות את מינון התרופה, לתת מעכבי טירוזין קינאז מאוחרים יותר – dasatinib או nilotinib. עם זאת, קיימות מוטציות העמידות גם לתרופות אלו: כגון T315I, מוטציה שטרם פותחה בעבורה תרופה. בטיפול בחולים אלו ניתן לבחון השתלת תאי גזע. בעבר היה מקובל לטפל באינטרפרון בחולים שלא היו מסוגלים לעמוד בהשתלת מח עצם, אך מאז שנכנס השימוש במעכבי טירוזין קינאז הופסק השימוש באינטרפרון.