הבדלים בין גרסאות בדף "האחווה הפרה-רפאליטית"

מ
בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
(←‏ביקורת פמיניסטית: המילה "אוטוטו" היא מילת סלנג, ומיותרת במשפט בכל מקרה.)
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
המטרה הכללית של האחווה הייתה שינוי שדה ה[[אמנות]] על ידי דחיית הגישות שהיו מקובלות בזמנו ב[[האקדמיה המלכותית לאמנויות|אקדמיה המלכותית לאמנויות]] של [[אנגליה]] בפרט ובאמנות [[העולם המערבי]] בכלל; גישות שנתפסו על-ידם כבעלות מאפיינים מכניסטיים אשר אומצו לראשונה על ידי אמנים שבאו בעקבות [[רפאל (צייר)|רפאל]] ו[[מיכלאנג'לו]]. מכאן נובע שמם, "הפרה-רפאליטים" ושם סגנונם האמנותי המקובל, "פרה-רפאליטיזם".
 
הציורים הפרה-רפאליטיים מאופיינים בדגש על [[מימזיס]] עשיר בפרטים, בצבעים עזים, ובדיוק רב. [[קומפוזיציה|הקומפוזיציות]] בהם נוטות להיות מורכבות. הם מאוכלסים ב[[סמל|סימבוליות]] רבה והדימויים המיוצרים מן ה[[מיתולוגיה]], ה[[תאולוגיה]] וה[[ספרות]], עוסקים לעתיםלעיתים בנושאים מורבידיים במיוחד. ביטויים [[אמנות]]יים ופואטיים אלה ואחרים, של הפרה-רפאליטים, עוררו במשך השנים תרעומת רבה.
 
==שנים ראשונות==
ההצהרות הראשוניות של חברי האחווה התמקדו במספר עקרונות לא-[[דוגמה|דוגמטיים]] במכוון. זאת, משום שאיפתם קודם כל ולפני הכול, להדגשת האחריות האישית של [[אמן (אמנות)|אמן]] בבחירת רעיונותיו הוא ובשיטות התיאור המועדפות עליו. כמו כן, הושמו דגשים על החשיבות של העלאת רעיונות [[מקוריות|מקוריים]]; לימוד ה[[טבע]] בתשומת-לב רבה ובשקדנות על-מנת בסופו של דבר, להוציא לפועל את אותו [[ידע]]; הזדהות עם כל מה שרציני, עמוק, והרחקתו של כל ה"קונבנציונאלי", של כל מה שניכרת בו קלות-ראש, וכל מה שיש בו למידה דרך שינון.
 
הפרה-רפאליטים האמינו שה[[קומפוזיציה|קומפוזיציות]] האלגנטיות והתנוחות הקלאסיות שיוצרו מאז [[רפאל (צייר)|רפאל]] היוו השפעה משחיתה על לימודי ה[[אמנות]] האקדמיים; בכך הם למעשה תקפו את העדפת ה[[יופי]] והחן על פני חקר העובדות וה[[אמת (פילוסופיה)|אמיתות]] של ה[[טבע]], כפי שהם תפסו אותם. הם גרסו שהמסלול הראוי ל[[צייר]]ים ה[[מודרניזם|מודרניים]] הוא בשיבה אל הכנות והמהימנות של המאסטרים המוקדמים. בהשפעה מה[[רומנטיציזם]], משנתם הייתה ש[[חופש]] ואחריות הם שני דברים בלתי נפרדים. ולמרות זאת, [[תרבות]] [[ימי-הביניים]] ריתקה אותם בצורה יוצאת דופן. הם האמינו שתקופה זו מכילה יושר [[רוחניות|רוחני]] ויצירתי שהלך לאיבוד בעידנים שבאו אחריו. בניסיון זה להשגת ה"אמיתי" יותר, לפי תפיסתם, הם שמו דגש על מחקר מן ה[[טבע]] המחפש אחר "פשטות" ואת מה שנתפס על-ידם כנושאים בעלי אופי [[מוסר]]י. לפי כך ובהתאם לזאת, הרבה מיצירותיהם עוסקות בנושאים "כואבים" ואף מורבידיים, שלעתיםשלעיתים מעורבבים ב[[מיסטיקה]], כיוון שראו באמנות קודם כל עניין [[רוחניות|רוחני]].{{הערה|1=[http://www.gutenberg.org/files/18900/18900.txt Van Dyke, John, C., ''A Text-Book of the History of Painting'', Longmans Green and Co., New-York, 1909, p.256.]}}
[[קובץ:John Everett Millais - Ophelia - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ג'ון אוורט מיליי]] - [[אופליה]] ([[1851]]–[[1852]]).]]
 
===במאה התשע-עשרה===
[[קובץ:The Scapegoat.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[ויליאם הולמן האנט]] - "[[שעיר לעזאזל (ציור)|שעיר לעזאזל]]" (''The Scapegoat'' {{כ}}; [[1854]]).]]
לאחר [[1856]], [[דנטה גבריאל רוסטי]] הפך לדמות מעוררת השראה של הענף הימיביניימי של התנועה. הוא השפיע רבות על חברו [[ויליאם מוריס]] ואף הצטרף כשותף לחברה שהלה הקים: ''[[:en:Morris & Co.|Morris, Marshall, Faulkner & Co]]''. מאדוקס בראון וברן-ג'ונס הפכו אף הם לשותפים. דרך החברה של מוריס, האידאליםהאידיאלים הפרה-רפאליטיים השפיעו על מעצבי פנים ו[[אדריכל]]ים רבים, בעוררם עניין בעיצובים ימיביניימיים. הדבר הוביל ישירות לתנועת ה[[ארטס אנד קרפטס]] בראשות [[ויליאם מוריס]]. [[ויליאם הולמן האנט]] לקח חלק בתנועה ב[[עיצוב]], דרך חברת "דלה רוביה פוטרי" ([[:en:Della Robbia Pottery|''Della Robbia Pottery]]'').
 
כאמור, לאחר [[1850]], גם האנט וגם מיליי פנו מחיקוי ישיר של [[אמנות]] [[ימי הביניים]]. שניהם הדגישו כעת את האספקטים ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטיים]] ו[[מדע|המדעיים]] של התנועה, למרות שהאנט המשיך לטעון בעד המשמעות ה[[רוחניות|רוחנית]] של ה[[אמנות]] ובעד רצונו לפייס בין [[דת]] ו[[מדע]] על ידי התבוננות דקדקנית ולימוד של מקומות ב[[מצרים]] וב"[[ארץ-ישראל]]{{הערה|1=[http://www.gutenberg.org/files/18900/18900.txt Van Dyke, ''Ibid'', p.256.]}} זאת על-מנת להיות "נאמן" כמה שיכל לציוריו העוסקים בנושאים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. ההשראה לחלק מציורים אלה באה מלימודי ה[[תלמוד]] שלו, כמו בציורו "השעיר המשתלח ל[[עזאזל]]" (''The Scapegoat'') אותו צייר ב[[ארץ-ישראל]].{{הערה|1=[http://www.liverpoolmuseums.org.uk/online/pre-raphaelites/scapegoat/ עוד על הציור באתר מוזיאון ליברפול.] }}. לעומתו, מיליי נטש את הפרה-רפאליטיזם אחרי [[1860]], באמצו סגנון תחת השפעתו של [[סר]] [[ג'ושוע ריינולדס]]. [[ויליאם מוריס]] ואחרים יצאו נגד היפוך עקרונות זה.
ל[[מוזיאון]] וגלריית האמנות של [[בירמינגהם]] יש אוסף מכובד של יצירות מאת ברן-ג'ונס והפרה-רפאליטים, שאחדים טוענים, שהשפיעו על [[טולקין]] הצעיר, שלאחר מכן יילך ויכתוב את "[[ההוביט]]" ואת "[[שר הטבעות]]" תחת השפעה שניזונה מן הסצנות ה[[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] המתוארות בעבודות אלה{{הערה|1=[http://moses.creighton.edu/JRS/2004/2004-r3.html Bucher, Gregory, "Review of Matthew Dickerson. ''Following Gandalf. Epic Battles and Moral Victory in The Lord of the Rings''", Journal of Religion & Society, 2004. אזכור של הנושא ניתן למצוא כאן:]}}.
 
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]], אידאליםאידיאלים אמנותיים השתנו ו[[אמנות]] עברה מייצוג ה[[מציאות]]. העניין בפרה-רפאליטים פחת, אך מאז שנות השבעים ישנה התעניינות מחודשת בתנועה. "אחוות הרורליסטיים" ([[:en:Brotherhood of Ruralists|''Brotherhood of Ruralists'']]) ביססו את מטרותיהם על הפרה-רפאליטיזם וגם ה"סטקיסטיים" ([[:en:Stuckists|''Stuckists'']]) שאבו מהם השראה.
 
===ביקורת פמיניסטית===