הומו היידלברגנסיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תודות ל -> הודות ל, replaced: תודות ל ← הודות ל (2) באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 15:
'''הומו הַיידֶלבֶּרגֶנסיס''' ([[שם מדעי]]: ''Homo heidelbergensis''; "הומו" מ[[לטינית]] "אדם", "היידלברגנסיס" - מהעיר [[היידלברג]]) הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[מינים שנכחדו|נכחד]] מן ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[אדם (סוג)|אדם]] שהתקיים ב[[יחידת זמן גאולוגית|תקופת]] ה[[פליסטוקן|פּלֶיסטוֹקֵן]], ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]] התחתונה, כ-600 אלף עד 200 אלף שנים [[לפני זמננו]]. הוא התפתח מן המין [[הומו ארקטוס]], והיה האב הקדמון של [[האדם הניאנדרטלי]] ב[[אירופה]], וככל הנראה גם של ה[[אדם]] המודרני [[הומו ספיינס]] ב[[אפריקה]].
 
היידלברגנסיס מוכר למדע מ[[מאובן|מאובנים]] רבים שהתגלו ב[[ספרד]], ב[[גרמניה]], ב[[אנגליה]], ב[[צרפת]], ב[[יוון]] וב[[ארץ ישראל]]. גם מאובנים שהתגלו ב[[אתיופיה]], ב[[מרוקו]], ב[[אלג'יריה]], ב[[זמביה]] וב[[דרום אפריקה]] משויכים לעתיםלעיתים למין זה. הוא היה גבה-קומה וחסון, בעל [[פנים]] מסיביות ו[[מוח]] הקטן רק במעט מזה של האדם המודרני. היידלברגנסיס השתמש ב[[כלי אבן]] בעיקר מן [[התרבות האשלית|התעשייה האשלית]] וככל הנראה גם ב[[שימוש האדם הקדמון באש|אש]]. יש חוקרים הסבורים שאין הצדקה לסיווג היידלברגנסיס כמין נפרד ב[[אבולוציה של האדם]], ומעדיפים לשייך את המאובנים המוקדמים יותר לארקטוס ואת המאוחרים יותר ל"קדם-[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]]" או ל[[תת-מין]] קדום של האדם המודרני המכונה "הומו ספיינס ארכאי"{{הערה|שם=harvati2007}}{{הערה|שם=rightmire1998}}.
 
==גילוי וסיווג==
שורה 31:
 
===אדם רודזיה ועוד מאובנים אפריקנים גדולי מידות===
בשנת [[1921]] חשפו כורים באתר הנקרא ברוקן היל ב[[רודזיה]] שבאפריקה (כיום קאבווה, במדינת [[זמביה]]) [[עצם|עצמות]] מאובנות ממספר פרטים, כולל [[גולגולת]] כמעט שלמה, שכונו בשם "אדם רודזיה". מאובנים אלו מצטיינים בגודל גוף מרשים וב[[פנים]] רחבות. נפח המוח של הגולגולת הוא 1,280 סמ"ק, מעט פחות מן הממוצע של בני אדם מודרניים (כ-1,350 סמ"ק). לעתיםלעיתים מסווג אדם רודזיה כמין נפרד משלו – הומו רודזיינסיס – אך גם סיווג זה לא התקבל על מרבית ה[[מיון עולם הטבע|טקסונומים]].
 
ה[[תיארוך]] של אדם רודזיה אינו ברור, אך מוערך כיום בכ-300 אלף שנה לפני זמננו. בנוסף, בשנת [[1953]] התגלתה בסלדנה שב[[דרום אפריקה]] כיפת גולגולת, הדומה במאפייניה לגולגולת אדם רודזיה, ביחד עם כלי אבן מן התרבות האשלית{{הערה|שם=rightmire1998|1=G. Philip Rightmire (1998) [http://www.archeo.uw.edu.pl/en/zalaczniki/upload23.pdf Human evolution in the Middle Pleistocene: The role of Homo heidelbergensis] '''Evolutionary Anthropology''', Vol. 6, pp. 218-227.}}.
שורה 41:
=== האדם הגלילי ===
{{הפניה לערך מורחב|האדם הגלילי}}
בשנת [[1925]] חפר ה[[ארכאולוג]] ה[[בריטים|בריטי]] [[פרנסיס טרוויל-פיטר]] ב[[מערת זוטייה]] ב[[נחל עמוד]] ב[[ארץ ישראל]], וגילה שבר גולגולת הכולל חלק מן הפנים והמצח של אדם קדום, אשר קיבל את הכינוי הפופולרי "[[האדם הגלילי]]" (אנגלית: Galilee Man). האדם הגלילי סווג בתחילה כ[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטל]], אבל סיווג זה אינו סביר, משום שמקורו של המאובן ככל הנראה בשכבה ה[[התרבות האשלו-יברודית|אשלו-יברודית]] במערה, אשר קדמה לזמנם של הנאנדרטלים. גיל הגולגולת מוערך לכ-300 אלף עד 220 אלף שנים, גיל קדום משל ניאנדרטלים{{הערה|Gisis, I., Bar-Yosef, O., 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave. Paléorient 2, 175-180.}}. כיום משויך איש הגליל לעתיםלעיתים לקטגוריות מעורפלות כמו "קדם-ניאנדרטל" או "הומו ספיינס ארכאי", אך הוא דומה במאפייניו וגילו למאובני היידלברגנסיס האפריקנים, וכמוהם מצטיין ברכסי גבות מסיביים ובמרחק גדול בין העיניים{{הערה|1=G. Philip Rightmire (2009) [http://www.pnas.org/content/106/38/16046.full Middle and later Pleistocene hominins in Africa and Southwest Asia] '''Proceedings of the National Academy of Sciences USA''', Vol. 106 pp. 16046-16050; doi:10.1073/pnas.0903930106}}. אין לבלבל את איש הגליל עם המאובנים הניאנדרטלים שהתגלו לאחר מכן ב[[מערת עמוד]] (ולא במערת זוטייה) ב[[נחל עמוד]], שתיארוכם מאוחר בהרבה ותרבותם מוסטרית. אתרים ארכאולוגים נוספים בארץ החשודים כאתרי היידלברגנסיס הם [[מערת תנור]] ב[[הכרמל|כרמל]] ו[[מערת קסם]] ליד [[מחלף קסם]]. בשתיהן נמצאו כלי-אבן אשלים רבים המתוארכים לפלייסטוקן התיכון, כ-800 אלף עד 200 אלף שנה לפני זמננו, בשכבותיהן העתיקות יותר, אך עדיין לא נמצאו בשכבות אלו מאובני אדם המאפשרים לזהות ולסווג את הסתתים.
 
===מאובני היידלברגנסיס נוספים מתגלים באירופה===
שורה 64:
</gallery>
 
בשנת [[1993]] התגלה שלד אדם מאובן ב[[מערת נטיפים]] ליד העיר [[אלטמורה]] שבדרום [[איטליה]]. הוא מתוארך לגיל של כ-400 אלף שנה, ומכונה לעתיםלעיתים "אדם אלטמורה". אדם אלטמורה עשוי להיות השלד המושלם היחיד שהתגלה מן המין היידלברגנסיס, אך הוא מכוסה כולו ב[[נטיף|נטיפים]] ולכן לא חולץ עדיין מן הסלע.
 
בשנת [[1994]] התגלתה במחצבת בוקסגרוב (Boxgrove) באנגליה עצם [[שוקה]] אנושית מסיבית בגודלה המתוארכת לגיל של 524 אלף עד 470 אלף שנים, ביחד עם מאות [[אבן יד|אבני יד]] מהתרבות האשלית ועצמות רבות של בעלי-חיים שונים, חלקן עם סימני חתכים מכלי אבן חדים{{הערה|1=M. B. Roberts et al. (1994) [http://www.nature.com/nature/journal/v369/n6478/abs/369311a0.html “A hominid tibia from Middle Pleistocene sediments at Boxgrove, UK”] '''Nature''', Vol. 369, pp. 311 - 313; doi:10.1038/369311a0}}. כיום מקובל שהיידלברגנסיס היה נפוץ בתקופה זו בדרום אנגליה, באזור שלא היה מכוסה בקרחונים. [[האיים הבריטיים]] היו מחוברים באותה תקופה לאזור צרפת, משום שמפלס [[פני הים]] היה נמוך מזה של ימינו.
שורה 93:
הפנים של היידלברגנסיס מסיביים עם פתח אף רחב, מרחק גדול בין העיניים, ו[[ארובת העין|ארובות עיניים]] בעלות צורה "מרובעת" טיפוסית במבט מלפנים. רכסי ה[[גבה|גבות]] בולטים פחות משל ארקטוס והאדם הניאנדרטלי, אבל עבים יותר. בפרופיל [[עצם האף]] איננה בולטת קדימה כמו בניאנדרטלים. החל מתקופה של כ- 200 אלף שנה לפני זמננו קשה להבדיל בין גולגולות היידלברגנסיס וגולגולות ניאנדרטליות המתגלות באירופה ובמזרח התיכון, מה שמרמז על מעבר הדרגתי ביניהן.
 
הלסת התחתונה של היידלברגנסיס גדולה עם שטח רב לאחיזה של שרירי לעיסה, אך בולטת פחות קדימה יחסית למינים קדומים יותר. הלסת כה מסיבית עד כי השיניים נראות קטנות ביחס אליה, ולעתיםולעיתים נוצר רווח בין השן האחורית ביותר לענף האנכי של הלסת. שיני היידלברגנסיס קטנות משל ארקטוס אך עדיין גדולות משל האדם המודרני. בדומה לכל מיני האדם פרט לאדם המודרני, הלסת התחתונה חסרה את בליטת הסנטר{{הערה|שם=rightmire2008}}.
 
===שלד ומידות גוף===
שורה 133:
ישנו גם ויכוח באיזו מידה היידלברגנסיס היה מסוגל להבעה אמנותית וטקסית. השערה מקובלת כיום היא שיכולת כזו התפתחה רק יותר מאוחר, אצל ספיינס ואולי גם האדם הניאנדרטלי בתקופת האבן העליונה. שרידים של חפצי אמנות וקבורה טקסית הם נדירים ביותר עד בלתי קיימים באתרי היידלברגנסיס. [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]] המיוחסות לתקופה זו הן "[[ונוס מברכת רם]]" שנמצאה על ידי הארכאולוגית נעמה גורן-ענבר בישראל, ו"[[ונוס מטן-טן]]" שהתגלתה ב[[מרוקו]]. הן מזכירות את [[צלמית ונוס|צלמיות נשים]] מתקופת האבן העליונה אבל יותר פרימיטיביות, עד כדי כך שקשה לקבוע אם אלו רק אבנים טבעיות עם דמיון מקרי לפסלוני אדם או אבנים שהדמיון ההתחלתי שלהן הודגש על ידי האמן, או חפצי אמנות לכל דבר{{הערה|שם=balter2009|1=Michael Balter (2009) [http://www.sciencemag.org/cgi/content/summary/323/5915/709 "On the Origin of Art and Symbolism"] '''Science''' Vol. 323. no. 5915, pp. 709 - 711; DOI: 10.1126/science.323.5915.709}}. באתר האשלי טרה אמאטה בדרום צרפת התגלתה גם [[אוכרה]] אדומה, [[פיגמנטי צביעה|פיגמנט]] אשר בתקופת האבן העליונה שימש לצרכים אמנותיים וטקסיים{{הערה|שם=balter2009}}, ולפי הטענה שרידי אוכרה אדומה התגלו גם על צלמית ונוס מטן-טן.
 
כמו כן אבני יד אשליות רבות מפגינות סימטריה נאה אשר אינה נדרשת מסיבות מעשיות, ולכן מעידה על החוש האסתטי של הסתתים. האסתטיקה הזו אף מודגשת בכמה אבני יד העשויות מאבנים בעלות יופי טבעי כמו קוורציט (אבן [[קוורץ]]). מספר גדול מאוד של אבני יד מתגלות לעתיםלעיתים באתרים אשלים, רבות מהן ללא סימני שחיקה כלשהם, ולעתיםולעיתים הן אף עשויות מסוגי אבן רכים יחסית. לכן יש חוקרים המשערים שהן יוצרו לא רק ככלים שימושיים אלא גם כחפצים טקסיים וקישוטיים, סמלי מעמד או אמצעי סחר ותשלום{{הערה|שם=balter2009}}. מציאת אבן יד יפה במיוחד המכונה "אקסקליבר" בבור העצמות של סימה דה לוס ווסוס הביאה להשערה שהיא הושלכה לשם ביחד עם בעליה המת כחלק מטקס קבורה פרימיטיבי.
 
==אבולוציה==
שורה 141:
 
===שיוך מאובני היידלברגנסיס למין הומו ארקטוס===
חוקרים המדגישים תפיסה "אחדנית" (lumper) כזו לרוב רואים כמיותרת את הגדרת היידלברגנסיס כמין בפני עצמו, שכן הוא אינו מובדל באופן חד מארגסטר שקדם לו, ואף פחות מובדל מארקטוס האסייתי ("ארקטוס במובן הצר") שהתקיים במקביל לו בדרום ומזרח אסיה{{הערה|שם=harvati2007}}{{הערה|שם=rightmire2008}}. לשיטתם את כל שלושת הטיפוסים האלו ניתן לאחד למין אחד - הומו ארקטוס "במובן הרחב" (בלטינית: ''Homo erectus sensu lato''). חוקרים כאלו לרוב יסווגו את המאובנים המאוחרים יותר של היידלברגנסיס כ"קדם ניאנדרטלים" אם הם דומים לניאנדרטלים וכ"הומו ספיינס ארכאי" אם הם דומים לאדם המודרני. הם גם ידגישו את השונות בתוך כל אחד מן הטיפוסים, למשל בין המאובנים האפריקנים והאירופים ניתן למצוא גם פרטים קטני גוף ומוח הדומים לארקטוס האסייתי, ובין המאובנים האסייתים ניתן למצוא פרטים גדולי גוף ומוח המזכירים מאוד את היידלברגנסיס האפריקני והאירופי. חוקרים כאלו גם לא יופתעו למצוא צורות ביניים בגבול שבין אסיה ואירופה. בגרסתה הקיצונית גישה הדרגתית זו מציעה שכל אוכלוסיות האדם השונות מאותה תקופה היו מסוגלות להעמיד בני-כלאיים פוריים, כך שהבדל גנטי בלתי ניתן לגישור הספיק להצטבר רק בין ארגסטר לבין הניאנדרטלים והאדם המודרני, היינו על פני תקופת זמן של מיליון שנה ויותר{{הערה|שם=rightmire2008}}. חוקרים אחדנים מאשימים לעתיםלעיתים חוקרים "פצלנים" (splitter) שהם מגדירים אוכלוסיות קטנות ומקומיות כמינים בפני עצמם ללא הצדקה מספקת.
 
===היידלברגנסיס כמין בפני עצמו===