המפלגה הלאומית (דרום אפריקה) – הבדלי גרסאות

המפלגה הלאומית הייתה תומכת נלהבת ב[[רפובליקניזם]]. הרעיון הרפובליקני לא היה חדש בדרום אפריקה. הוא התקיים עוד לפני הפלישה הבריטית, וה[[אפריקאנר]]ים דגלו בו מאז. [[הנדידה הגדולה]] (Die Groot Trek) של הבורים מאזור [[מושבת הכף]] בשנות ה-30 של המאה ה-19 הובילה להקמת שלוש רפובליקות בוריות: [[נאטאליה]], הרפובליקה הדרום אפריקנית (לאחר מכן [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]]) ו[[מדינת אורנג' החופשית]]. הבורים קיימו שלטון עצמי ברפובליקות הללו ללא כפיפות כלשהי לבריטניה. אולם האוטונומיה הייתה קצרת ימים לנוכח השתלטותה של בריטניה על כל שטחי דרום אפריקה. נאטאליה סופחה על ידי בריטניה בשנות ה-40 של המאה ה-19 ושתי הרפובליקות האחרות נכבשו סופית ב[[מלחמת הבורים השנייה]].

 

 

בחוגים הפוליטיים היה ברור כי דרום אפריקה צועדת לקראת רפובליקניזם. למרות שנותרה דומיניון בריטי גם לאחר האיחוד בשנת [[1910]] גברה מידת השלטון העצמי ובתחומים מסוימים נהנתה דרום אפריקה מאוטונומיה מלאה. בשנת [[1910]] הוסכם כי למרות שענייני החוץ יוותרו בשליטה בריטית, ממשלת דרום אפריקה תהיה אחראית לכל ענייני הפנים. בשנת [[1919]] נסע הרצוג ל[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפריז]] במטרה לקרב את עצמאותה של דרום אפריקה. בשנת [[1926]] התקבלה [[הצהרת בלפור (1926)|הצהרת בלפור]] (אין הכוונה להצהרה על תמיכה במטרות התנועה הציונית משנת [[1917]]), שקבעה בין היתר שכל אחד והאחד מהדומיניונים של האימפריה הבריטית שווה במעמדו לממלכה המאוחדת, ושלכל אחד אוטונומיה מוחלטת בענייני פנים וחוץ. בשנה שלאחר מכן נוסדה לראשונה בדרום אפריקה מחלקת ענייני חוץ.