מרשם רפואי – הבדלי גרסאות

בדרך כלל מכיל מרשם רפואי הוראות לנטילת [[תרופה|תרופות]]. כתיבת מרשם על ידי המטפל עשויה לשאת בחובה אף משמעות [[חוק|משפטית]], כיוון שהיא עשויה להעיד על נטילת אחריות מצידו, על הטיפול במטופל, ובאופן מיוחד על ניטור ופיקוח בהיבטי יעילות ובטיחות התרופה. אולם, ככל שתרופות באות לעתיםלעיתים תכופות יותר באריזה מוכנה ואטומה על ידי היצרן, וככל שהעבודה הרפואית נעשתה מורכבת יותר, המונח "מרשם רפואי" קיבל מובן רחב יותר וכולל אף הערכה קלינית, בדיקות מעבדה, בדיקות [[דימות]] וכיוצא בזה, ככל שהדבר משפר את בטיחות ויעילות הטיפול.

ברוב מדינות העולם בעלי מקצועות הרושמים מרשמים והרוקחים הממלאים אותם, הם מקצועות הנמצאים בפיקוח על פי חוק. התקשורת בין הרושם לרוקח באמצעות המרשם, אף היא נמצאת בפיקוח ומהווה מסמך משפטי. חוקי המדינה עשויים להגדיר מהן דרישות הצורה והתוכן של מרשם רפואי (לעתיםלעיתים אף קובע החוק את גודל דף הנייר עליו יכתב) וכן כיצד יש לטפל במרשם ולתייק אותו בבית המרקחת. במדינות מודרניות רבות ניתן, בתחילת המאה ה-21, להעביר מרשם לבית המרקחת באמצעות מכשיר [[פקס]], או בהוראה טלפונית.

כאשר רוקח ממלא אחר מרשם, יש והוא מציין בכתב מידע על גבי טופס המרשם. לעתיםלעיתים רישומים אלה נדרשים על פי חוק. כך למשל, הרוקח עשוי לרשום על גבי טופס המרשם את שם יצרן התרופה, את התאריך שבו ניתנה התרופה למטופל, ועוד. קיימות מדינות בהן החוק מחייב את הרוקח לחתום על המרשם את שמו. בבתי מרקחת ממוחשבים, מידע כזה יודפס ויהודק אל טופס המרשם, או יודפס על גבי מדבקה ויודבק על המרשם.

קיימים מקרים בהם רופאים נרתעים להנפיק מרשם גם כאשר לכאורה יש צורך בהנפקה (לעתיםלעיתים בשל אי הרצון לקחת אחריות על תגובת המטופל לתופעות לוואי אפשריות של הטיפול). כך למשל, ביקורת נשמעה על רופאים שאינם רושמים תרופות מסוימות לטיפול בהשמנה (דוגמת [[סקסנדה]]) למטופלים הנאבקים עם [[השמנה]] כרונית עם BMI שאינו שווה ערך ל BMI המומלץ באופן רשמי על ידי ה-[[FDA]].{{הערה|שם=הנדריקס|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5473499/ Off-label drugs for weight management Ed J Hendricks]}}