אל ג'ולסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לכתבה על איתור השיר ANNUVERSARY SONG בביצוע אל ג'ולסון
מ שוחזר מעריכות של Asher thurm1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 22:
סגנון הופעתו היה חצוף ומוחצן, ותרם לפופולריות של מספר שירים שהרוויחו מ"גישתו המלודרמטית, הסנטימנטלית וחסרת הבושה". מספר רב של זמרים ידועים הושפעו מהמוזיקה שלו, בהם [[בינג קרוסבי]], [[ג'ודי גרלנד]] ו[[בוב דילן]] שהתייחס אליו כאל "מישהו שאת חייו אני יכול להרגיש".
 
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היה ג'ולסון הבדרן המפורסם והיקר בארצות הברית. בין השנים 1911–[[1928]] היו לו תשע הופעות ב-Winter Garden ([[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]]) שכל כרטיסיהם נמכרו, ברצף, יותר מ-80 הקלטות רבי מכר ו-16 סיבובי הופעות לאומיים ובינלאומיים. למרות זאת הוא נזכר יותר בשל תפקידו הראשי בסרט המדבר הראשון בעולם באורך מלא, "[[זמר הג'אז]]", שהוקרן בשנת [[1927]]. הוא כיכב בסדרה של [[סרט מוזיקלי|סרטים מוזיקליים]] מצליחים במהלך שנות ה-30. אחרי תקופה מסוימת של אי-פעילות, תהילתו חזרה אליו עם הסרט הביוגרפי זוכה ה[[אוסקר]] "The Jolson Story". <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=MS7E8niGfCU|הכותב=|כותרת=כתבה על איתור השיר : ANNIVERSARY SONG|אתר=|תאריך=}}</ref>השחקן לארי פארקס שיחק בתפקיד ג'ולסון עם השירים שבקולו האמיתי של ג'ולסון. [[סרט המשך|סרט ההמשך]] "Jolson Sings Again" יצא לאקרנים בשנת 1949, והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר. לאחר ההתקפה ב[[פרל הארבור]], ג'ולסון נהיה לכוכב הראשון שבידר חיילים במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ובשנת 1950 הופיע שוב בפני הצבא והיה לכוכב הראשון שהופיע בפני חיילים במהלך [[מלחמת קוריאה]], בבצעו 42 הופעות ב-16 ימים.
 
לפי "האנציקלופדיה של התרבות הפופולרית של סיינט גיימס", ג'ולסון היה ל[[ג'אז]], [[בלוז]] ו-[[ראגטיים]] מה ש[[אלביס פרסלי]] היא ל[[רוקנרול]]. ג'ולסון היה לזמר הפופולרי הראשון שעשה "אירוע" נוצץ רק מלשיר שיר מסוים ונהיה ל"כוכב רוק" לפני תחילת מוזיקה ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]]. המומחיות שלו הייתה בבניית "מסלולים" מהבמה אל תוך הקהל. הוא היה רץ במסלולים אלו הלוך ושוב תוך כדי "התגרות, פיתוי והימום הקהל" כאשר לרוב נעצר כדי לשיר למישהו בקהל כאשר "הזיעה הייתה ניגרת מפניו, וכל הקהל היה משולהב מהופעתו".