מגזר השירותים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 11:
* שירותים ציבוריים: שירותים שמספקות [[מדינה]] ו[[רשות מקומית]] לתושביהן. עם אלה נמנים ה[[מנהל ציבורי|מנהל הציבורי]], ה[[משטרה]], ה[[צבא]], [[בית משפט|בתי המשפט]], ה[[חינוך]] ועוד.
 
לעתיםלעיתים מספק עסק שירות מסוים כשירות עסקי וכשירות אישי. דוגמאות:
* [[מכבסה]] מספקת שירות אישי למשקי בית, ושירות עסקי למסעדות.
* [[עורך דין]] העוסק ב[[מקרקעין]] מספק שירות עסקי ל[[יזם בנייה]] ושירות אישי לרוכשי דירות.
שורה 18:
 
==הבחנה בין ענפי השירותים לענפי התעשייה==
לעתיםלעיתים ההבחנה בין ענפי השירותים לענפי התעשייה אינה חדה. לעתיםלעיתים מפעל תעשייתי עשוי להתמקד אך ורק בייצור, ואילו את מלאכת ההפצה של מוצריו ימסור ל[[הפצה|מפיץ]] (הנמנה עם ענף השירותים העסקיים); לחלופין יכלול המפעל גם חטיבת הפצה, וכך יתקיימו בו פעילות ייצורית ופעילות שירותים גם יחד.
 
בנוסף לעסקים שכל פעילותם היא מתן שירותים, פועלות יחידות שירותים גם במפעלי תעשייה. מהן הפונות אל הצרכן (מחלקת [[שירות לקוחות]], למשל), ומהן המעניקות שירות ליחידות היצרניות (מחלקת משאבי אנוש, למשל).
שורה 32:
 
==מקומו בכלכלה==
כלכלות נוטות להשתנות במסלול של התקדמות המתחילה מהסתמכות רבה על חקלאות ו[[כרייה|מכרות]] לקראת פיתוח אמצעי יצור (לדוגמה, תעשיית רכב, טקסטיל, מספנות, פלדה, וכדומה) ולבסוף לקראת כלכלה המבוססת יותר על שירותים. המערכת הכלכלית הראשונה שעברה בנתיב זה בעולם המודרני הייתה זו של [[בריטניה]]. המהירות שבה מערכות כלכליות אחרות בצעו את השינויים ההתפתחותיים הללו אל עידן כלכלת השירותים, המכונה לעתיםלעיתים העידן הפוסט-תעשייתי, הלכה וגברה.
 
באופן היסטורי, כלכלה תעשייתית נוטה להיות פתוחה יותר ל[[מסחר בינלאומי]] ולתחרות, מאשר כלכלת שירותים. כתוצאה מכך, המערכות הכלכליות הראשונות שנכנסו לעידן התעשייתי הפכו חשופות להתקפות תחרותיות מאלה ששאפו לתעוש בשלב מאוחר יותר, מכיוון שעלויות הייצור באחרונות, זולות יותר בזכות כוח אדם זול. כורח זה של צמצום המגזר התעשייתי בכלכלות המובילות בעולם עשוי להסביר את הסתמכותן הגוברת על מגזר השירותים.