יהדות רומא – הבדלי גרסאות

[[קובץ:A GOLDEN PLAQUE DONATED BY THE ITALIAN JEWS TO THE ISRAEL STATE UPON ITS BIRTH.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרומת הזהב של יהודי רומא למדינת ישראל]]

ב-[[5 בספטמבר]] [[1943]] פירסמה מפקדת צבאות [[בעלות הברית]], [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]], הודעה על חתימת שביתת נשק עם ממשלת איטליה. שביתת הנשק נועדה להיות סיומה של המלחמה באיטליה. אולם הגרמנים פלשו לאיטליה וכבשו את חלקה הצפוני והמרכזי עד רומא. למרות המצב הבלתי יציב של ה[[וורמאכט]] בחזית נגד בעלות הברית, אשר פלשו לאיטליה, החליטו השלטונות הגרמנים ברומא לפעול מיד נגד היהודים. שבועיים לאחר כיבוש רומא על ידי הגרמנים, זומנו ראשי הקהילה לשגרירות גרמניה ושם אמר להם [[הרברט קפלר]] כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אויבים מסוכנים". ואם תצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ונתרמו ב[[מלחמת העצמאות|תש"ח]] ל[[מדינת ישראל]] במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה{{הערה|1=המקור:לוצ'אנו טאס, יהודי איטליה, ספריית מעריב, תל אביב, 1978. עמוד 120}} .

 

הגרמנים לא הניחו לקהילה העתיקה, [[אדולף אייכמן]] שלח את [[תאודור דנקר]] כנציג מיוחד לרומא ללמוד את הנושא. בשבת, [[16 באוקטובר]] [[1943]], ב[[חג הסוכות]] החל המצוד על יהודי רומא. יחידות ביטחון מיוחדות מ[[גרמניה]] חילקו את רומא לעשרים וששה אזורים ולפי כתובות ידועות מראש אספו את היהודים לכלא. הכנסייה הנוצרית, כנראה בהנחיית האפיפיור, עזרה ליהודים למצוא מקלט. [[פיוס השנים עשר]] חש ששלטון הגרמנים עומד להגיע לקיצו ומכאן הנחייתו לסייע ליהודים במציאת מחבוא ב[[מנזר]]ים. בסוף היום הסתכם "היודנאקציון" ב-1,259 נפשות: גברים, נשים וטף. בהתערבות האפיפיור שוחררו בני נישואי תערובת. לבסוף נשלחו 1,007 נפש אל [[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] ב[[בירקנאו]] והושמדו ב[[תא גזים|תאי הגזים]]. בסוף המלחמה חזרו לרומא 13 גברים ואישה אחת{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20343.pdf דו"ח נאצי - גירוש של יהודים מרומא], מאתר [[יד ושם]]}}.