סוסים במלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

כל המדינות שנטלו חלק מרכזי בלחימה במלחמת העולם הראשונה החלו את המלחמה עם יחידות פרשים. בשל הצלחה מוגבלת וכישלונות באספקת ציוד, הפסיקו [[הקיסרות הגרמנית]] ו[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] להשתמש בהן ב[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית]] מיד לאחר תחילת המלחמה, אם כי ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה|חזית המזרחית]] נעשה בהן שימוש מצומצם גם בשלבים מאוחרים יותר. בצד של [[מדינות ההסכמה]], [[האימפריה הבריטית]] השתמשה ב[[רגלים רכובים]] ובפרשים לאורך המלחמה, ואילו [[ארצות הברית]], לכשנכנסה למלחמה, השתמשה בפרשים לפרק זמן מוגבל. אף על פי שבחזית המערבית לא הצליחו במיוחד מדינות ההסכמה להשתמש בפרשים, הן נחלו הצלחה מסוימת ב[[הזירה המזרח-תיכונית במלחמת העולם הראשונה|זירה המזרח-תיכונית]], שכן הן התמודדו מול אויב חלש ובעל נחיתות טכנולוגית לעומתן. [[האימפריה הרוסית]] השתמשה בפרשים בחזית המזרחית, אך גם כן בהצלחה מוגבלת. בסופו של דבר, המחסור בסוסים תרם להפסדה של גרמניה במלחמה, מכיוון שמדינות ההסכמה מנעו את הייבוא של סוסים ל[[מעצמות המרכז]].

 

 

התנאים עבור הסוסים בחזית היו קשים. סוסים מתו מאש ארטילרית, סבלו מפגיעות בעורם ונפגעו מ[[נשק כימי]]. מאות אלפי סוסים מתו במלחמה, ומספר גדול יותר טופל בבתי חולים [[וטרינריה|וטרינריים]] ונשלח חזרה לחזית. השגת מזון לסוסים הייתה בעיה גדולה במלחמה, וסוסים גרמניים רבים רעבו למוות כתוצאה ממחסור ב[[מספוא]].

==פרשים==

 

 

 

שינויים גדולים בהפעלה הטקטית של פרשים אפיינו את מלחמת העולם הראשונה. אף שבפרשים נעשה שימוש בעל תועלת ב[[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|ארץ ישראל]], למשל ב[[קרב עזה השלישי]] וב[[קרב מגידו]], אופייה הכללי של המלחמה השתנה. טנקים החלו לתפוס את מקומה של לוחמת הסער, וההתבצרות ב[[מלחמת חפירות]], יחד עם השימוש ב[[גדר תיל|גדרות תיל]] ובמקלעים, הפכו את חילות הפרשים המסורתיים לכמעט מיושנים.{{הערה|Carver, ''Britain's Army in the 20th Century'', p. 123}} בשנים שלאחר המלחמה הפכו רוב הצבאות לממוכנים, דבר שגרם להמרתם של גדודי פרשים בחטיבות המשוריינות, וטנקים קלים פותחו למילוי תפקידים רבים שהיו במקור של פרשים.{{הערה|Carver, ''Britain's Army in the 20th Century'', p. 154-157}} ההיסטוריון מאייר כותב כי "המלחמה הגדולה הביאה את הפרשים לקצם".{{הערה|שם=מאייר|Meyer, ''A World Undone: The Story of the Great War 1914 to 1918'', p. 264}} מאז מ[[ימי הביניים]] ועד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שלטו הפרשים בשדות הקרב, אך החל מ[[מלחמת האזרחים האמריקנית]] ניכר כי ערכם במלחמה פוחת, עת הארטילריה התעצמה והפכה את ההסתערויות ליעילות פחות. החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה הבהירה כי פרשים הם כמעט חסרי תועלת אל מול הארטילריה המודרנית וקשים לניוד ואספקה. ברם, קציני פרשים בריטים, יותר מאשר במדינות אחרות באירופה, היו נחושים להשתמש בפרשים ולתחזק אותם, בהאמינם לאורך כל המלחמה כי חיילים רכובים יהיו בעלי תועלת בניצול פריצות דרך של [[חיל רגלים]], ובנסיבות המתאימות, יוכלו לעמוד בפני מקלעים. זאת, חרף העובדה שאף אחת מהשיטות לא הוכחה כמוצלחת.{{הערה|שם=מאייר}}

בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה הגדילה בריטניה את מלאי הסוסים שלה לאור הישגי הבורים הרכובים ב[[מלחמת הבורים|מלחמת הבורים השנייה]].{{הערה|Dent, ''Cleveland Bay Horses'', pp. 61-64}} על מנת לעמוד בדרישה לסוסים במלחמת העולם הראשונה, ייבאה בריטניה סוסים מאוסטרליה, קנדה, ארצות הברית וארגנטינה, וכן החרימה סוסים מאזרחים בריטים. עם זאת, שר המלחמה הבריטי, [[הוריישו קיצ'נר]], הורה שלא להחרים סוסים בגובה של פחות מ-152 ס"מ, בשל דרישתם של ילדי בריטניה, שדאגו לרווחתם של [[פוני|סוסי הפוני]]. שירות אספקת הסוסים הבריטי (Remount Service), במאמץ לשפר את אספקת הסוסים הפוטנציאליים לשימוש צבאי, סיפק לאיכרים הבריטים סוסי הרבעה מאיכות גבוהה לצורך הפריית סוסותיהם.{{הערה|שם=שפר}}

 

 

האספקה המתמשכת של סוסים הייתה סוגיה חשובה במלחמה. לפי אחת ההערכות, כשישה מיליון סוסים שירתו במלחמת העולם הראשונה, כשאחוז ניכר מהם מתו כתוצאה מסיבות הקשורות במלחמה.{{הערה|שם=IMH|1=[http://www.imh.org/history.php?chapter=100 "1900: The Horse in Transition"], המוזיאון הבינלאומי של הסוס.}} מוערך כי בשנת 1914 עמדה אוכלוסיית הסוסים בבריטניה על בין 20,000 ל-25,000 סוסים. הדבר אילץ את הבריטים לבקש סיוע מארצות הברית באספקת סוסים עוד בטרם הצטרפה האחרונה למלחמה.{{הערה|שם=IMH}}{{הערה|שם=סינגלטון|Singleton, John (May 1993). "Britain's military use of horses 1914-1918". ''Past & Present'': 178–204.}} בין השנים 1914–1918 שלחה ארצות הברית כמיליון סוסים אל מעבר לים, דבר שהפחית משמעותית את אוכלוסיית הסוסים במדינה. זאת בנוסף ל-182,000 סוסים שנלקחו עם החיילים האמריקאים שיצאו למלחמה. עד אמצע שנת 1917 היו ברשות הבריטים 591,000 סוסים ו-213,000 פרדים, כמו גם 60,000 גמלים ושוורים. מחלקת אספקת הסוסים הבריטית הוציאה 67.5 מיליון [[לירה שטרלינג|ליש"ט]] על רכישה, אימון ומשלוח של סוסים ופרדים לחזית. מחלקה זו הפכה לעסק רב־לאומי משמעותי ולשחקן מרכזי בסחר העולמי בסוסים, עם אספקת סוסים לא רק לצבא הבריטי, אלא גם לקנדים, לבלגים, לאוסטרלים, לניו זילנדים, לפורטוגזים ואף לאמריקאים. משלוח סוסים בין ארצות הברית לאירופה היה מסוכן; גורמים ב[[חיל המשלוח האמריקאי]] חישבו כי היה נדרש יותר מפי שבעה מקום לטון בעלי חיים מאשר למשא מלחמתי ממוצע, וכי יותר מ-6,500 סוסים ופרדים טבעו בהפגזות גרמניות על ספינות מדינות ההסכמה.{{הערה|שם=סינגלטון}} הרוסים, מצדם, אספו באוגוסט 1914 מעל מיליון סוסים.

הזנת הסוסים הייתה סוגיה מרכזית, ומספוא לסוסים היה במספר מדינות, לרבות בריטניה, הסחורה הגדולה ביותר שנשלחה לחזית.{{הערה|Keegan, ''A History of Warfare'', p. 308}}{{הערה|Holmes, ''Tommy: the British soldier on the Western Front 1914-1918'', p. 163}} סוסים צרכו בערך פי עשרה יותר מזון מאשר חיילים, והקש ושיבולת השועל היו למעמסה על שירותי התעבורה העמוסים ממילא. בשנת 1917 עמדו מבצעי מדינות ההסכמה בסכנה עת הקצבות האוכל לסוסים צומצמו בשל פעילות הצוללות הגרמנית שהגבילה את אספקת שיבולת השועל מצפון אמריקה ובשל יבול לא מוצלח באיטליה. הגרמנים אף עמדו בפני משבר מספוא חמור עוד יותר, מפני שהם לא העריכו מספיק את כמויות המזון שהיה עליהם לייבא ולאגור טרם המלחמה. בעתות מחסור, עורבבה נסורת עם המזון וחיות רבות גוועו ברעב. מזון אף נלקח משטחים כבושים במזרח ומהבריטים במהלך פעולות [[מתקפת האביב]] ב-1918.{{כ}}{{הערה|שם=סינגלטון}}

 

 

בסוף המלחמה הורדמו סוסים זקנים רבים וסוסים צעירים נמכרו לבתי מטבחיים או לאנשים מקומיים, דבר שהעציב חיילים רבים אשר רכבו על סוסים אלה.{{הערה|שם=שפר}} סוסים רבים כאלה גם נמכרו לקצבים צרפתים.{{הערה|Morpurgo, Michael (October 12, 2007). [http://www.telegraph.co.uk/culture/theatre/drama/3668516/War-Horse-When-Horses-were-heroes.html "War Horse: When Horses were heroes"]. The Telegraph (London).}}

==הנצחה==

 

==ייצוגים באמנות ובתרבות הפופולרית==

הצייר [[אלפרד מנינגס]], שהוזמן על ידי חיל היערנים הקנדי לתעד את בסיסיהם בצרפת, צייר את מלאכתם בחזית, ובציוריו נראים גם סוסים.{{הערה|[http://www.leicestergalleries.com/art-and-antiques/detail/13453 Draft Horses, Lumber Mill in the Forest of Dreux] אתר גלריות לסטר.}} מנינגס נשלח לצרפת בתחילת 1918 כצייר מלחמה רשמי עם חטיבת הפרשים הקנדית. רבים מציוריו מציגים את הסוסים במלחמה. אמנים נוספים אף הם יצרו עבודות שהציגו את הסוסים במלחמת העולם הראשונה, בהם [[אומברטו בוצ'וני]] ו[[טרנס קוניאו]]. בשנת 1916 הוטל על האמן [[פורטונינו מטניה]] לצייר ציור למען גיוס כספים לטובת טיפול בסוסים באירופה שנפגעו במלחמה.