ניתוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרופא מרדים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 6:
כיום, יש ונערכים ניתוחים לשם הטבת מצבו הרפואי של אדם שאיננו המנותח עצמו – למשל ניתוח של נטילת איבר ל[[השתלת איברים|השתלה]] מתורם חי.
 
במהלכה של פעולה ניתוחית ייעשה חתך או ניסור ברקמותיו של אדם, ואפשר שייערכו שינויים ותיקונים שונים במבנים [[אנטומיה|אנטומיים]] בגופו. לעתיםלעיתים יוסרו רקמות מגופו של המנותח – החל מפיסת רקמה זעירה ועד להסרת [[איבר]] פנימי או חלקו או כריתת [[גפה]]. לעתיםלעיתים יוחדרו לתוך גופו של המנותח רכיבים מלאכותיים או ביולוגיים שונים - החל בחוטי תפירה וסיכות ניתוחיות, עבור ברשתות אשר נועדו לתיקון [[בקע (רפואה)|בקעים]] שונים בחלל הבטן, ברגים לתיקון [[שבר (רפואה)|שבר]] ב[[עצם]] וב[[מסתמי הלב|מסתם לבבי]] מכני או מסתם ביולוגי שנלקח מגופו של בעל חיים, ועד לאיבר פנימי שלם, שנלקח מתורם ומושתל בגופו של המנותח.
 
התחום הרפואי העוסק בביצוע ניתוחים הוא ה[[כירורגיה]]. סוגים רבים של פעולות ניתוחיות פותחו במסגרת ענפי המשנה של הכירורגיה ומבוצעים בעולם באופן שגרתי והמוני.
שורה 61:
המנותח מגיע אל חדר הניתוח במועד שנקבע לפי תוכנית הניתוחים שהוכנה לאותו יום. הוא מגיע אליו ממחלקת אשפוז אשר ערכה את ההכנות המיידיות הנדרשות לניתוח שיעבור, ואשר אליה ישוב בדרך כלל להשגחה לאחר הניתוח. לפני כניסתו לחדר הניתוח עצמו ימתין המנותח לתורו בחדר המתנה הנמצא בסמוך לחדרי הניתוח.
 
המנותח מוכנס לחדר הניתוח כשלגופו כותונת בית חולים בלבד, לשם שמירה על הסטריליות. שם הוא מושכב על גבי [[מיטה]], הנקראת שולחן ניתוחים, בתנוחה הנדרשת לצורך אותו ניתוח.{{הערה|לרוב יושכב המנותח על גבו, אבל לעתיםלעיתים יושכב על הצד או על הבטן או יושם בתנוחת ישיבה, למשל לצורך ניתוחי מוח מסוימים (אנדרוס וקסקריני, עמ' 96).}} המנותח מחובר למכשירי ניטור רפואיים. אלו מאפשרים מעקב שוטף אחרי קצב ה[[לב האדם|לב]], הפעילות ה[[חשמל]]ית של הלב, [[לחץ דם|לחץ הדם]], קצב ה[[נשימה]], [[חום (תסמין)|חום]] הגוף, ריוויון ה[[חמצן]] בדם ורמות ה[[גז]]ים בדם.
 
למנותח נעשית הרדמה על ידי הרופא המרדים – הרדמה כללית או אזורית, על פי החלטת הצוות הרפואי. אם נערכה למנותח הרדמה כללית, מוכנס בדרך כלל צינור (Tube) להנשמה לקנה הנשימה שלו (פעולה הקרויה [[אינטובציה]]) לשם אבטחת נתיב האוויר שלו במהלך הניתוח, והצינור מחובר למכונת הנשמה. בדרך כלל גם מוחדר לגופו של המנותח [[צנתר]] לניקוז [[שתן]] מ[[שלפוחית השתן]].
שורה 69:
הרופא המנתח מבצע את הפעולה הניתוחית באמצעות ציוד הניתוח המתאים, בסיוע האחיות והטכנאים. במקביל לעבודת הרופא המנתח עוקב הרופא המרדים אחרי התפקודים הבסיסיים של המנותח באמצעות ציוד הניטור, מפקח על מכונת ההנשמה ומעניק למנותח טיפול תומך לפי תוכנית הניתוח והצרכים המתעוררים במהלכו.
 
לאחר תום הפעולה הניתוחית ולאחר שהחתך הניתוחי נסגר ונחבש{{הערה|במקרים כירורגיים חריגים מוצא המנותח מחדר הניתוח מבלי שהחתך הניתוחי נסגר אלא רק כוסה זמנית ביריעה פלסטית. בדרך כלל נעשה הדבר כאשר יש כוונה לערוך למנותח ניתוח נוסף ומשלים בתוך זמן קצר.}}, מופסק תהליך ההרדמה והמנותח מוצא מחדר הניתוח ומועבר ליחידת התאוששות, שהיא [[יחידה לטיפול נמרץ]] הנמצאת בשכנות לחדרי הניתוח ומשרתת אותם. שם שוהה המנותח במשך מספר שעות עד להתפוגגות ההרדמה שניתנה לו והתייצבות מצבו הרפואי, ואז יועבר חזרה למחלקת האשפוז להשגחה. לעתיםלעיתים מועברים מנותחים ישירות מחדר הניתוח ליחידת טיפול נמרץ (לא ליחידת ההתאוששות), בהתאם למצבם הרפואי.
 
[[תפירה רפואית|תפרים]] וסיכות ששימשו לסגירת החתך הניתוחי מוסרים בדרך כלל לאחר 7 עד 10 ימים.
שורה 79:
במהלך הניתוח מתעדים אנשי צוות חדר הניתוח [[רשומה רפואית|בכתב]] את פרטי הטיפול הרפואי במנותח, על פי הנהוג באותו בית חולים. לאחר סיום הניתוח יכתוב אחד הרופאים המנתחים פרוטוקול ניתוח, שהוא סיכום מפורט של הפעולה הכירורגית שנעשתה.
 
ניתוחים מסוימים, בדרך כלל אלו שיש בהם מרכיב חדשני, מצולמים ומוקלטים באמצעות ציוד [[וידאו]]. לעתיםלעיתים יועבר צילום הווידאו של הניתוח בשידור חי אל קהל צופים שנאסף מראש באולם באותו בית חולים, או באתר אחר (באותה מדינה, במדינה אחרת או אף ביבשת אחרת).
 
==בטיחות הפעולה הניתוחית==
שורה 91:
ככל פעולה רפואית מצריכה עריכת ניתוח מתן הסכמה מצד המנותח לביצועו. בישראל מחייב [[חוק זכויות החולה]] מתן [[הסכמה מדעת]] של המטופל לניתוח המוצע לו – כלומר הסכמה שניתנה לאחר שניתן לו על ידי רופא הסבר על מצבו הרפואי, הצורך בניתוח, הסיכונים הכרוכים בו, סיכויי השגת המטרה הניתוחית והחלופות הטיפוליות הקיימות לניתוח.{{הערה|1=סעיף 13 לחוק זכויות החולה.}} כאשר אדם המיועד לניתוח איננו כשיר לתת את הסכמתו לניתוח בשל מצבו הגופני או הנפשי, יש לקבל את ההסכמה מידי ה[[אפוטרופוס]] שמונה לו כדין.
 
לעתיםלעיתים ניתן לערוך ניתוח ללא הסכמת המנותח או אפוטרופסו, וזאת במצב חירום רפואי ועל פי הוראות חוק זכויות החולה.
 
ביצוע ניתוח אשר ללא מתן הסכמה מדעת של המנותח או תחליף לו עלול להוות [[עבירה]] [[משפט פלילי|פלילית]] של [[תקיפה]] מצד אנשי הצוות הרפואי. הוא עשוי גם להעמיד למנותח עילה לתביעה אזרחית ל[[פיצויים]].