המצור על טולון – הבדלי גרסאות

| מפה={{מממו|צרפת|פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור|סטייה אנכית=5|כיוון כתב נוסף=ימינה}}

|שם=המצור על טולון}}

 

טולון נכבשה על ידי כוחות בריטים וספרדים שסייעו למלוכה הצרפתית, ובהם בין היתר שייטת מן [[הצי המלכותי]] בפיקוד [[אדמירל הוד]]. [[נפוליאון בונפרטה]] התפרסם במצור זה לראשונה כמומחה לארטילריה{{הערה|1=[[מיכאל הרסגור]], [[אהוד פוקס]], "'''[[רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים]]'''", [[הוצאת דביר]], [[2010]], עמוד 19, ב- [[1793]], כשהיה בדרגת [[סרן]], התבצרו בעיר [[טולון]] מורדים מלוכנים, שקיבלו סיוע מ[[הצי המלכותי|שייטת בריטית]]. [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], שהבין טוב מאוד ב[[ארטילריה]], ידע שהמפתח לניצחון הוא הצבת התותחים ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכניים]] על שולחת אגייט הגבוהה, החולשת על [[נמל]] טולון, והביא לניצחון מזהיר".}}, על ידי איתור המקום המושלם למיקום הארטילריה באופן שבו היא תשלוט בנמלי העיר. נפוליאון לקח חלק בתקיפת המוצב על מנת לחפות על עמדה זו. בתום המתקפה, הופגזו הציים האנגלו-ספרדיים והם נאלצו לסגת, ועמידותם חוסלה{{הערה|1=[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], כקצין [[ארטילריה]] בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא- מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת|צרפתי]] שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את הערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו".}}. כתוצאה מכך, בונפרטה שהיה אז בן עשרים וארבע הפך ל[[בריגדיר גנרל]] ושמו פורסם בקרב הפוליטיקאים המפורסמים ביותר של פריז{{הערה|1=[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29,"[[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של [[בריגדיר גנרל| général de brigade]] והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".}}.