הבדלים בין גרסאות בדף "חומרא וקולא"

נוספו 8 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (בוט החלפות: לעיתים)
 
==חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה==
לעתיםלעיתים ה'''חומרא''' וה'''קולא''' משמשים כמדד לפסיקת הלכה.{{הערה|[[אנציקלופדיה תלמודית]], בערך '''הלכה'''.}} כך, למשל, נקבע הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדין מקראי]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
 
ישנם פעמים שהחומרא מביאה לידי קולא, כגון אדם המקבל על עצמו חומרות בדיני [[כשרות]], אך בעקבות כך מודיע להוריו שלא יאכל בביתם, תוך פגיעה ב[[כיבוד אב ואם|כבודם]].
* '''חומרות לכתחילה''' - מצבים בהם ההלכה נקבעה מראש כך שיש עדיפות לקיום מצווה בדרך מסוימת אך הדבר לא חובה. כך, לדוגמה, יש הנוהגים ב[[חג הסוכות]] להחמיר ולא לאכול או לשתות דבר מחוץ ל[[סוכה]], אף על פי שמן הדין מותר לאכול אכילת [[עראי]] מחוץ לסוכה.{{הערה|{{משנה|סוכה|ב|ה}}.}}
* '''סייגים''' - דינים שנתחדשו כדי לעשות [[סייג]] למצוות, סייגים רבים נפסקו כחובה.
* '''חששות''' - כאשר במצב של [[ספק (הלכה)|ספק]] לעתיםלעיתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.
ישנם גם מצבים בהם כתבו הפוסקים שאין ראוי להחמיר.
למשל במקום בו יש "הפסד ממון" לישראל אחר אין זו מידת חסידות להחמיר. (למעט ל"גדולי החכמים"){{הערה|שם=מקור|על פי הרב יעקב אריאל "באהלה של תורה" סימן ה במאמר "כיצד מהדרין" על פי דברי הש"ך יו"ד יז.}}
 
==חומרות רשות==
בספרות ה[[הלכה]] מופיעים לעתיםלעיתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר [[כף החיים]]: {{ציטוטון|וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.}}{{הערה|כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה}}{{ש}}גם בספר [[מסילת ישרים]], המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב{{הערה|[[מסילת ישרים]], פרק י"ד, בחלקי הפרישות}} שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.
 
מנגד, יש מצבים שבהם נאסר להחמיר: רבן גמליאל ביקר את רבי טרפון כשהחמיר וקרא קריאת שמע בשכיבה כדברי בית שמאי, בנימוק "שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות".{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א}} וכן יש דעה שאסור להחמיר ולא לאכול דבר שנתבטל בשישים "והוי כמו אפיקורסות".{{הערה|1=פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72}} כך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.
 
===כיום===
כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר בעניינים שונים, כגון [[צניעות (יהדות)|צניעות]] ו[[כשרות]] ולעומת זאת ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] טען כי הרצון להחמיר הפך לעתיםלעיתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org.}}
 
פעמים ש[[הפרעה טורדנית-כפייתית]] מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.{{הערה|1=הרב [[יובל שרלו]], [http://musaf-shabbat.com/2011/03/04/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95/ כפייתיות דתית], מוסף "שבת" של "[[מקור ראשון]]", 4 במרץ 2011}}