הטרונורמטיביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
שורה 18:
חוקרים אחדים הצביעו על הקשר שבין הטרונורמטיביות לדיכוי על רקע של [[גזע (אדם)|גזע]]. בספרה "לימודים קווירים שחורים" טוענת קאת'י ג'י כהן, מרצה למדעי המדינה ב[[אוניברסיטת שיקגו]], כי המוסד ההטרונורמטיבי לא מחלק באופן שווה את זכויות היתר ואת הכוח הפוליטי בין כל ההטרוסקסואלים, אלא מעדיף הטרוסקסואלים שהם [[האדם הלבן|לבנים]] ובני המעמד הגבוה או [[מעמד הביניים|הבינוני]].{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 24}}{{הערה|שם=garcia|1= García, Lorena (August 2009). "Now Why do you Want to Know about That?": Heteronormativity, Sexism, and Racism in the Sexual (Mis)education of Latina Youth. 7. pp. 139–145.}} לשיטתה, הדיכוי המיני קשור במבנים רחבים יותר של כוח, בהם הוא מצטלב והופך בלתי נפרד מאופני דיכוי נוספים כגון גזע, מגדר [[מעמד חברתי|ומעמד כלכלי-חברתי]]. היא מצביעה על דוגמאות כמו נשים [[משפחה חד-הורית|חד-הוריות]] המתקיימות על [[קצבה|קצבאות]] הרווחה (בדרך כלל נשים לא-לבנות) ועובדי תעשיית המין - שיכולים להיות הטרוסקסואלים אולם אינם מצייתים לנורמה ההטרונורמטיבית ולכן אינם נתפסים כלגיטימיים או "כנורמלים, מוסריים או ראויים לתמיכת המדינה".{{הערה|1=Cathy J. Cohen. 'Punks, bulldaggers, and welfare queen: The radical potential of queer politics?' in ''Black Queer Studies''. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson, eds. Duke UP, 2005. 26}}
 
במחקרה אודות [[חינוך מיני]] בקרב נערות ממוצא [[אמריקה הלטינית|לטיני]] ב[[ארצות הברית]], הסכימה החוקרת לורנה גרסייה כי ההטרונורמטיביות יוצרת חלוקה בלתי שווה של הכוח הפוליטי על פי מאפיינים של גזע, והצביעה על הקשר שבין [[גזענות]], הטרונורמטיביות ו[[סקסיזם]].{{הערה|שם=garcia}} ממצאי מחקרה עולה כי החינוך המיני ההטרונורמטיבי משתמש "בעדשה גזעית" המאפיינת נערות ממוצא לטיני כ"פוריות יתר על המידה" בהשוואה לעמיתותיהן הלבנות "ולכן בלתי מתאימות לאידאללאידיאל ההטרונורמטיבי הסטנדרטי". כתוצאה מכך, החינוך המיני נוטה להבנות את הנערה הלטינית "כסיכון".{{הערה|שם=garcia}}
 
באופן דומה, גם החוקר פטריק מקרירי, שנזכר קודם, טוען כי ההטרונורמטיביות לא מפלה רק כנגד להט"בים, אלא גם כנגד אנשים שאינם לבנים. ההטרונורמטיביות מחזקת את התפיסה לפיה אנשים אלה הם "חשודים מבחינה מינית" ו"שטופי תאווה בצורה חסרת תקנה".{{הערה|שם=krupat }} מקרירי מקשר את ההשלכות שיש להיררכיה ההטרונורמטיבית בעבור מיעוטים גזעיים לאפליה במקום העבודה, ומציין כי "[[הטרוסקסואליות|סטרייטים]] מונוגמיים (ולבנים)" חווים הכי פחות אפליה על רקע מיניותם.