ויקיפדיה

פרכוס אפילפטי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 15:
==סימנים וסימפטומים==
 
התקפים עלולים לגרום לשינויים לא רצוניים בתנועות הגוף, בתפקודו, תחושתו, במודעות או בהתנהגות. מקשרים התקפים, לעתיםלעיתים קרובות עם התכווצות פתאומית לא רצונית של קבוצת [[שריר]]ים ואבדן הכרה. אבל התקף יכול להיות מרומז כמו חוסר תחושה קצר של חלק מהגוף, פרק זמן קצר או ארוך של איבוד [[זיכרון]], שינויים בראייה, תחושה/חוסר תחושה של ריח לא נעים, תחושה מוזרה של רום הבטן או תחושה של פחד ובלבול מוחלט. התקף יכול להימשך מכמה שניות למצב של [[סטטוס אפילפטיקוס]] – קבוצות התקפים בזה אחר זה שעלולים לסכן חיים בלא התערבות מידית.
כן ממיינים התקפים בצורה אופיינית למוטוריים, תחושתיים, אוטונומיים, רגשיים או קוגניטיביים. אחרי החלק הפעיל של ההתקף יש, בדרך כלל, פרק זמן הנקרא פוסט-איקטלי לפני שרמת ההכרה הנורמלית חוזרת{{הערה|שם=shearer|1=Shearer, Peter. [http://www.ebmedicine.net/topics.php?paction=showTopic&topic_id=77 Seizures and Status Epilepticus: Diagnosis and Management in the Emergency Department] Emergency Medicine Practice. Retrieved 2 March 2011}}. במקרים אחדים יקדימו את התחלת ההתקף המלא כמה תחושות המתוארות לעיל תחושות אלה יכולות לשמש כאזהרה לסובל ש[[פרכוס טוני-קלוני]] כללי צפוי להגיע. תחושות אזהרה אלו נקראות, בצורה מצטברת, [[אאורה]] והן קשורות ל[[פרכוס חלקי]]{{הערה|1=Ernst Niedermeyer,F. H. Lopes da Silva. [http://books.google.co.il/books?id=tndqYGPHQdEC&pg=PA520&lpg=PA520&dq=connection+aura+focal+seizure&source=bl&ots=GLer-137ny&sig=eQ4bCpt8x8BqZs2pY3bH14z0z1c&hl=iw&ei=zL5uTbibLsS1hAezmo3BCw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CBoQ6AEwAA#v=onepage&q=connection%20aura%20focal%20seizure&f=false Electroencephalography: basic principles, clinical applications, and related]}}.
חולים אחדים יכולים לדעת מתי התקף עומד להתרחש. הסימפטומים שהאדם חווה לפני ההתקף יכולים לכלול [[סחרחורת]], התהדקות בית החזה. אחרים רואים חפצים נעים בתנועת איטית ממש לפני ההתקף. הסימפטומים הנחווים על ידי האדם בזמן התקף תלויים על המקום במוח בו מתרחשת הפרעה בפעילות החשמלית. התקפים חלקיים ופרונטליים והתפרקויות אפילפטיות מוקדיות נוטות להתרחש יותר בזמן השינה מאשר בעירות. לעומת זאת [[פרכוס פסיכוגני לא-אפילפטי|פרכוסים פסיכוגניים לא אפילפטיים]] נדירים בין חצות ו-6 בבוקר ואף פעם לא מתרחשים בזמן שינה{{הערה|1={{cite journal | doi = 10.1111/j.1528-1157.1997.tb01077.x | last1 = Bazil | first1 = CW | last2 = Walczak | first2 = TS. | title = Effects of sleep and sleep stage on epileptic and nonepileptic seizures | url = | journal = Epilepsia | volume = 38 | issue = 1| pages = 56–62 | pmid = 9024184
|date= 1997}}}}.
העובדה שאפילפסיה כללית, אך לא מוקדית מתרחשת יותר בבוקר משקפת, אולי, שוני יומי בפעילות הרגשית של קליפת המוח{{הערה|1={{cite journal | last1 = Badawy | first1 = RA | last2 = MacDonell | first2 = RA | last3 = Jackson | first3 = GD | last4 = Berkovic | first4 = SF | title = Why do seizures in generalized epilepsy often occur in the morning? | journal = Neurology | volume = 73 | issue = 3 | pages = 218–22 | pmid = 19620610 | doi = 10.1212/WNL.0b013e3181ae7ca6
|date= 2009}}}}. אדם שיש לו פרכוס טוני-קלוני יכול לצעוק, לאבד הכרה, ליפול ארצה ולפרכס, לעתיםלעיתים בעוצמה. אדם שיש לו פרכוס חלקי מורכב יכול להיראות מבולבל או המום ולא יוכל להגיב לשאלות או הוראות. לאנשים אחדים יש התקפים שאינם מורגשים על ידי אחרים. לפעמים הרמז היחיד שהיה לאדם [[התקף ניתוק]] הוא עפעוף מהיר, בלבול קיצוני לכמה שניות.
 
==סיבות==
התקפים ללא סיבה משויכים, לעתיםלעיתים קרובות, לאפילפסיה. סיבות להתקפים עם סיבה כוללות:
* מחסור בשינה.
* קברנומה (גידול שפיר של כלי הדם במוח) - מצב רפואי הניתן לטיפול. גידול זה עלול לגרום להתקפים, כאבי ראש ודימומים במוח. בדיקת [[MRI]] יכולה לאשר או לדחות במהירות סיבה זאת.
שורה 38:
 
*התקפים אצל אדם שסובל מ[[הידרוצפלוס]] יכולים לרמז על כך שיש לו דלף חריף.
*[[דימום תוך-גולגולתי]] עלול, לעתיםלעיתים, לגרום להתקף.
* מי שסובל מ[[טרשת נפוצה]] עלול לחוות, לעתיםלעיתים רחוקות, התקפים.
 
להתקפים רבים אין סיבות ידועות. התקפים שיש להם גורם אינן משויכות לאפילפסיה, ואנשים שחווים התקפים כאלה אינם מאובחנים בדרך כלל כלוקים באפילפסיה. עם זאת, ההתקפים המתוארים לעיל דומים לאלה של אפילפסיה הן מבחינה חיצונית והן בבדיקת EEG.
שורה 52:
 
===בדיקה גופנית===
רוב החולים נמצאים במצב פוסט-איקטלי אחרי התקף. במצב זה הם רדומים ולעתיםולעיתים קרובות מבולבלים. עלולים להיות סימנים של פגיעות אחרות. מחקר קטן שנעשה מצא שמציאת סימני נשיכה בצד הלשון הייתה מאוד מועילה כאשר היא הייתה קיימת.
 
===EEG===
שורה 60:
שיטות אבחון נוספות כוללות סריקת [[CT]] ודימות [[MRI]] או אנגיוגרפיה. בדיקות אלה יכולות להראות על פגיעות מבניות במוח ובלב, אך אצל רוב אלה שיש להם אפילפסיה לא רואים שום דבר מיוחד.
 
היות שיש אבחנות שונות להתקפים אין זה בלתי מצוי שחולה ייבדק בו זמנית על גורמים הקשורים ללב וסיבות [[אנדוקרינולוגיה|אנדוקריניות]]. בדיקת רמת [[גלוקוז]], למשל, היא פעולה הכרחית בטיפול בהתקפים משום ש[[היפוגליקמיה]] עלולה לגרום להתקפים וכישלון בשליטה ברמת הסוכר עלולה להיות מזיקה לחולה. סיבות אחרות שיש לקחת אותן בחשבון הן [[התעלפות|התעלפויות]] ו[[הפרעת קצב]] לבבי ולעתיםולעיתים [[הפרעת פאניקה]]. בנוסף, ל-5% מן האנשים עם תוצאות חיוביות בתבחין הטיה משכיבה לעמידה{{הערה|1=[http://www.infomed.co.il/disease-1222-4/ התעלפות] }} עלולה להיות פעילות דמוית התקף שנובעת, כנראה, מחוסר חמצן במוח{{הערה|שם=pmid12963568|1={{cite journal |author=Passman R, Horvath G, Thomas J, ''et al.'' |title=Clinical spectrum and prevalence of neurologic events provoked by tilt table testing |journal=Arch. Intern. Med. |volume=163 |issue=16 |pages=1945–8 |pmid=12963568 |doi=10.1001/archinte.163.16.1945
|date= 2003}}}}.
 
שורה 69:
יש להרחיק חפצים חדים או מסוכנים מסביבתו של החולה כדי שלא ייפגע. התקף הנמשך יותר מ-5 דקות מצריך התערבות חירום רפואית.
 
ניתן לאמן כלב שיזעיק עזרה או יבטיח את בטיחות האדם כשמתרחש התקף. כלבים אלה לא מתאימים לכל אחד. לעתיםלעיתים רחוקות יכול הכלב לפתח יכולת לחוש את ההתקף לפני שהוא קורה{{הערה|1=[http://www.starmed.co.il/news/3138076 כלבים כעזר לטיפול באפילפסיה]}}{{הערה|שם=Dalziel_2003|1={{cite journal |author=Dalziel D, Uthman B, Mcgorray S, Reep R |title=Seizure-alert dogs: a review and preliminary study |journal=Seizure |volume=12 |issue=2 |pages=115–20 |pmid=12566236 | doi = 10.1016/S105913110200225X
|date= 2003}}}}. ניתן להשתמש בקסדות על מנת להבטיח הגנה לראש בזמן התקף.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פרכוס_אפילפטי"