מאמר חסידות (חב"ד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
ב[[חסידות חב"ד]], '''מאמר חסידות''' הוא [[דבר תורה]] שנאמר או נכתב על ידי אחד מ[[חסידות חב"ד#שושלת חב"ד ליובאוויטש|אדמו"רי חב"ד]], המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו ב[[קבלה]], ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'{{הערה|שם=מאמר|1=[http://www.holon.co.il/contents.asp?aid=2719 מאמר חסידות] יהדות על רגל אחת, חב"ד חולון.}}. המאמר נחשב מקודש יותר מ"אמירת תורה" או "שיחה" על ידי האדמו"ר המקובלים בכל החסידויות, בשל כך הוא מכונה גם '''מאמרי דא"ח''' - [[ראשי תיבות]] '''ד'''ברי [[אלוהים (יהדות)|'''א'''לוהים]] '''ח'''יים.
 
מאמר חסידות מתחיל בדרך כלל, בפסוק או מאמר [[חז"ל]] ("[[דיבור המתחיל]]") והוא נושא את שמו, (כך לדוגמה מאמר על הפסוק "אנוכי ה'" יכונה בטרמינולוגיה החסידית "מאמר דיבור המתחיל 'אנוכי ה'"), וממנו מתרחבת היריעה להסברת סוגיה כלשהי במשנת החסידות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Item.asp?CategoryID=151&ArticleID=437 מאמר], עיון > לקסיקון יהודי, חב"ד בישראל}}, שעליו מפרשים את פירושו של העניין על פי פירוש החסידות והקבלה כפי שהדברים הם ברובד נעלה יותר מהפן הרגיל של אותו פסוק או המדרש. לעתיםלעיתים המאמר מתחיל לדון בנושא מסוים ללא הקדמת פסוק אלא ב"להבין עניין..." ("להבין עניין [[מתן תורה]]" וכדומה).
המאמרים דנים בנושאי הקבלה כפי שהיא מההסתכלות של תורת החסידות באופן של הבנה בחכמה בינה ודעת - הבנה שכלית.
 
==אמירת המאמרים על ידי האדמו"רים==
 
מאמרים שאמרו אדמור"י חב"ד היו נאמרים בטקס מיוחד. החסידים ניגנו ניגון מיוחד קודם אמירת המאמר{{הערה|אצל הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] היו מנגנים לרוב את [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632104 הניגון מרוסטוב] {{צליל}} - ניגון הכנה למאמר החסידות.}}, במהלך כל זמן אמירת המאמר, נהגו החסידים לעמוד מחמת חשיבותו{{הערה|מעריב, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395254 'כשהרבי אומר "מאמר" כולם עומדים'], מאיר נחתומי, 26.10.61.}}. המאמר עצמו נאמר על ידי הרבי במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרים, הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] היה אומר לעתיםלעיתים מאמר במנגינה רגילה של ''שיחה'' מאמרים אלו מכונים "מאמר כעין שיחה". לאחר אמירת המאמר ניגנו החסידים ניגון קצר נוסף. מקובל אצל חסידים שבשעת אמירת המאמר הרבי היה נמצא במצב של "שכינה מדברת מתוך גרונו"{{הערה|שם=מאמר}}, וכשהם אמרו את מאמרי החסידות, הם היו בעולם אחר, נעלה יותר.
 
לכל רבי ב[[חב"ד]] סגנון שונה במאמריו. לדוגמה: מאמריו של רבי דובער ([[אדמו"ר האמצעי]]) מתייחדים בכך שהם ארוכים מבוארים ומפורטים מאוד (ישנם מאמרים הממלאים חמישים עמודים ויותר) לעומת מאמרי אביו ([[אדמו"ר הזקן]]) שנאמרו בקיצור נמרץ.
שורה 16:
==שינון המאמרים בקרב החסידים==
 
היחס של החסידים למאמרים שונה מהיחס לשיחות שאותם החסידים זוכרים בתוכן הדברים ואילו את המאמרים זוכרים בעל פה מתוך הקפדה על דיוק במילים ולעתיםולעיתים באותיות. בדורות הקודמים היו חסידים שהיו מתבוננים שעות ארוכות במאמרים ללא שימת לב לקורה מסביב, הם היו נזכרים במעמד בו אמר הרבי את המאמר ומציירים לעצמם את פניו בעת אמירת המאמר.
 
חסידי חב"ד נוהגים לחזור{{הערה|שיחת השבוע, גיליון 549, [http://chabad-il.org/sh/501-600/sh549.htm#6 חזרת חסידות], מדור דרכי החסידות.}} [[לימוד בעל פה|בעל פה]] ב[[התוועדות|התוועדויות]] על מאמרי חסידות אלו שנשא אחד מאדמור"י חב"ד לדורותיהם. גם כשהחסידים חוזרים על מאמרים יש טקס קטן יותר דומה במקצת לטקס שנאמר על ידי הרבי. המאמר נאמר במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרי חסידות, לפני אמירת המאמר מנגנים הם ניגון המיוחד להכנה למאמר{{הערה| פעמים את אותו ניגון כפי שניגנו בעת אמירת המאמר אצל הרבי ([http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632104 הניגון מרוסטוב]) {{צליל}}, ופעמים ניגון מיוחד נוסף.}} ולאחרי המאמר ניגון קצר נוסף. כמו כן חוזרים על המאמר בהזדמנויות מיוחדות, כגון אחרי מנחה של יום שבת, לקראת מוצאי שבת, זמן זה נקרא בקבלה 'רעווא דרעווין' (תרגום: 'רצון הרצונות') והוא נחשב לזמן מיוחד ביום השבת. וכן בזמנים משמעותיים במהלך החיים, כגון ב[[יום הולדת|יום ההולדת]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=206&ArticleID=766 מנהגי יום הולדת] חב"ד בישראל.}}, [[בר מצווה]] ו[[חתונה]].