אוניברסיטת קארל בפראג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 48:
 
===אקדמיה פרוטסטנטית (1419–1622)===
הפקולטה לאמנויות הפכה למרכז [[התנועה ההוסיטית]], ומקור הסמכות העליונה בדוגמה ה[[אוטרקיזם|אוטרקית]]. בין השנים 1417–1430 לא הוענק אף לא תואר בודד באוניברסיטה ולעתיםולעיתים מנה סגל המרצים שמונה או תשעה בלבד. [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], השתלט על נכסיה הנותרים של האוניברסיטה ובזכותו הושגה מעט התקדמות. בשנת 1552 הזמין [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון]] [[ישועים]] לפראג ובשנת [[1562]] הם פתחו אקדמיה - הקלמנטיום. בין השנים 1541 ועד 1558 ההומניסט הצ'כי מתאוס קולינוס (1516–1566) שימש כמרצה ל[[יוונית]] באוניברסיטה. התקדמות נוספת במצבה של האוניברסיטה הושגה כאשר [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] התיישב בפראג. בשנת 1609 בוטלה החובה שהוטלה על מרצי האוניברסיטה לנהוג מנהגי פרישות. בשנת 1616 ניתן לאקדמיה הישועית מעמד של אוניברסיטה, דבר שאיפשר לה מאותה עת להעניק תארים.
 
הישועים גורשו מפראג בין השנים 1618–1621 בשלביה הראשונים של [[מלחמת שלושים השנים]], אשר פרצה בפראג ב[[מלחמת שלושים השנים#המרד הבוהמי (1618-1625)|מרד הבוהמי]] על ידי בוהמינים מתנגדים לקתוליות ולאימפריה. עד לשנת 1622 השיגו הישועים השפעה מכרעת על הקיסר. צו קיסרי מ-19 בספטמבר [[1622]] העניק לישועים שליטה על כל מערכת החינוך של בוהמיה, [[מורביה]] ו[[שלזיה]]. ארבעת המרצים הנותרים של הקרולינום התפטרו וכל תשע המכללות שהרכיבו את הקרולינום עברו לשליטת הישועים. מאותה עת הישועים הם שהחזיקו בזכויות להעניק תארים, למנות רקטורים ולמנות מרצים חילונים.