פילוסופיה של החינוך – הבדלי גרסאות

פילוסופיה של החינוך וחקר החינוך שלובים זה בזו, ולעתיםולעיתים קרובות אין מפרידים ביניהם. בדומה ל[[מחשבה מדינית]], הפילוסופיה של החינוך היא תחום פילוסופי עם מטרות והשלכות מעשיות, המבוססת על התבוננות בעולם, ולא על מחשבה מופשטת. בכך היא נבדלת מתחומים פילוסופיים כמו [[אונטולוגיה]], [[אפיסטמולוגיה]] או [[לוגיקה]].

אפלטון טען שכישורים אינם [[תורשה|תורשתיים]], ולכן, במדינתו האידאליתהאידיאלית יצמחו אנשים מוכשרים במידה שווה מכל ה[[מעמד חברתי|מעמדות החברתיים]] השונים. בנוסף, האמין אפלטון בחינוך שוויוני ל[[בן|בנים]] ו[[בת|בנות]]. החינוך במדינה האפלטונית יתחיל עבור כולם בגיל [[בית ספר יסודי]], אך יימשך פרק [[זמן]] שונה בהתאם לרמת הכישרון. בעוד שחלק יסיימו את הלימודים כבר בגיל 18, המוכשרים ביותר (המיועדים להיות [[מלך-פילוסוף|מלכים-פילוסופים]]) יסיימו את חינוכם רק בגיל 50, לאחר לימודי [[פילוסופיה]], לימודי [[מתמטיקה]], שירות [[צבא]]י ועוד.

ה[[מחנך]] ה[[ברזיל]]אי [[פאולו פריירה]] לא היה פילוסוף במובן המקובל של המילה, אולם להגותו החינוכית הייתה השפעה עצומה על התפיסה החינוכית במאה עשרים. פריירה, שראה את מצבה של מערכת החינוך והממשל בברזיל, גיבש את גישת ה[[פדגוגיה ביקורתית|פדגוגיה הביקורתית]] ([[פילוסופיה של החינוך#חינוך ביקורתי|ראו בהרחבה בהמשך]]), וניסה לעמוד על ההשפעה של החברה על החינוך והחינוך על החברה. פריירה טען שלעתיםשלעיתים חינוך הוא כלי להנצחת המצב החברתי הקיים.

זרם ה[[חינוך ביקורתי|חינוך הביקורתי]] מציג דרך הסתכלות שונה על החינוך מדרכי ההסתכלות המקובלות, ומסתכל על החינוך ככלי [[חברתי]]. על פי החינוך הביקורתי, לעתיםלעיתים קרובות החינוך משמש להנצחה של מצב חברתי קיים.

בדומה לפילוסופיה של החינוך, גם תורת ההוראה מציגה דרכים שונות לחנך את הילד, אך היא עוסקת בעיקר ב[[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] פרקטיות, ופחות ברקע התאורטי והרעיוני שמאחוריהן. לעתיםלעיתים קרובות תוכניות לימודים מותאמות לפילוסופיית חינוך מסוימות.