הסדר חוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה, לעיתים
שורה 5:
 
==עסקת המרת חוב להון מניות==
בהסדרי חוב מסוימים, בעיקר של אג"ח שהנפיקו חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות, עשויים בעלי האג"ח להסכים לביטול של חלק מהחוב, או במקרים נדירים של כולו, בתמורה לקבלת חלק מ[[הון מניות|הון המניות]] בחברה. עסקאות כאלו מתרחשות כאשר תאגידים גדולים נקלעים למצוקה פיננסית קשה, במצב בו החובות של החברה ביחס לנכסיה הם כה גדולים, עד שאין לנושים כל יתרון בניסיון להפנות את החברה להליך של חדלות פרעון, במסגרתו שיעור החוב שיוחזר יהיה נמוך יחסית, ואין ביד החברה לשלם את החוב גם בדרך של פריסה. הסדרי חוב אלה עשויים להסתיים לעתיםלעיתים בהשתלטות של בעלי האג"ח על החברה, והם ממשיכים להפעילה כ"עסק חי" (עסק שאינו בסכנת חדלות פרעון בעתיד הקרוב). כתוצאה מכך, חלקם של [[בעל מניות|בעלי המניות]] המקוריים מדולל ולעתיםולעיתים אף נמחק כליל. הדבר נפוץ, למשל, בהליכי ארגון מחדש לפי [[צ'פטר 11|פרק 11 של חוק חדלות הפרעון האמריקני]].
 
==הסדרי חוב למחזיקי אג"ח==
שורה 17:
* [[אפריקה ישראל להשקעות]], שב[[אמצעי שליטה|שליטת]] [[לב לבייב]], הגיעה להסדר חוב בשנת 2009.{{הערה|{{כלכליסט||ההסדר באפריקה ישראל - כל השאלות והתשובות|3364097|15 באוקטובר 2009}}}}
* [[דלק נדל"ן]], שבשליטת [[יצחק תשובה]], הגיעה להסדר חוב בספטמבר 2012, שבמסגרתו נמחק לחברה חוב של 1.4 מיליארד ש"ח.{{הערה|{{ynet||הסדר בדלק נדל"ן: חוב של 1.4 מיליארד נמחק|4286401|27 בספטמבר 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6192194.pdf פר"ק 12230-04-12 כלל פיננסים נאמנויות 2007 בע"מ ואח' נ' דלק נדל"ן בע"מ ואח'], ניתן ב-27 בספטמבר 2012}}
* [[אי די בי חברה לאחזקות]] ,שהיתהשהייתה בשליטת [[נוחי דנקנר]], הגיעה להסדר חוב בדצמבר 2013, שבמסגרתו נמחק חוב של 2.4 מיליארד ש"ח. זה היה הסדר החוב הגדול ביותר בהיקפו ובהשפעתו על המשק בישראל מעולם.{{הערה|{{גלובס|אפרת פרץ|ביהמ"ש אישר את הסדר החוב באי.די.בי|1000902196|17 בדצמבר 2013}}}}
* [[אלביט הדמיה]], שהיתהשהייתה בשליטת [[מוטי זיסר]], הגיעה להסדר חוב בינואר 2014, מחיקת 1.8 מיליארד ש"ח מהחוב תמורת העברת 95% ממניות החברה לבעלי אגרות החוב.{{הערה|{{גלובס|חן מענית|מוטי זיסר הגיש התנגדותו לבקשת בנה"פ להכריז עליו כפושט רגל|1001065199|30 באוגוסט 2015}}}}
בישראל, עיקר הביקורת הציבורית סביב הסדרי חוב נסובה סביב השקעתם של משקיעים מוסדיים (בעיקר הבנקים וחברות הביטוח) באג"ח קונצרניות (אג"ח שמנפיקות חברות ). זאת, לעומת השקעות של משקיעים פרטיים באג"ח קונצרניות, אשר הביקורת נתפסת כפחות רלוונטית לגביהם – שכן השקעות אלה מראש מתחשבות בסיכון לאי-פרעון מלא של החוב ובקיומם של הסדרי חוב למיניהם, המגולמים בריבית הגבוהה יותר המובטחת בתמורה ללקיחת החוב. נושא הסדרי חוב, ואיכות האנליזה וניהול הסיכונים בהשקעה באגרות חוב על ידי הגופים המוסדיים, נבחן על ידי ועדה שהקים ב-[[2009]] משרד האוצר בראשות עו"ד [[דוד חודק]] (ועדת חודק), ושהמלצותיה עוגנו בחוזרי משרד האוצר ב-[[2010]].