היצרות מסתם אבי העורקים – הבדלי גרסאות

לרוב, קצב הלב נותר שמור עד שלבים מאוחרים יחסית של המחלה וכן לחץ הדם. בשלבים מאוחרים יותר יש ירידה בנפח הפעימה ולחץ הדם הסיסטולי יכול לרדת. ניתן לשמוע [[אוושה]] סיסטולית של המסתם עצמו, הנשמעת לאחר [[קולות הלב|הקול הראשון]] כנשיפה יהלומית. טרם האוושה ישנו קול נקישה. אוושה ארוכה וחלשה עלולה להעיד על היצרות קשה יותר, מאחר שההסתיידויות מפחיתות את עוצמתה. כמו כן, ניתן לשמוע אוושה על פני [[עורק תרדמני|העורקים התרדמניים]] אשר קורנת מהמסתם. ככל שחומרת המחלה מתקדמת כך עוצמת האוושה פוחתת, מאחר שההסתיידויות מפחיתות את עוצמתה. לעתיםלעיתים מסתם אבי העורקים יכול להיסגר מעט אחרי מסתם עורק הריאה, דבר הגורם לפיצול פרדוקסלי בין המרכיבים של הקול השני.

בבדיקת [[אלקטרוקרדיוגרם]] ניתן להתרשם מהיפרטרופיה של החדר השמאלי. לעתיםלעיתים יש היפוכי גל T וצניחה במקטע ST המעידים על המתח (strain) המופעל בחדר השמאלי. יש לציין כי אין קשר קרוב בין הממצאים באק"ג לבין החומרה ההמודינמית של החסימה, והיעדר סימנים להיפרטרופיה לבבית לא שוללים חסימה קשה. ב[[אקוקרדיוגרפיה]] ניתן לראות מסתם מעובה ומסויד עם היפרטרופיה של חדר שמאל. ניתן גם להעריך את מפל הלחצים המופעל על המסתם באמצעות דופלר. בדיקה זו משמשת לאישוש האבחנה, במיוחד במקרים שבהם יש קושי לשמוע את האוושה. צנתור לב ימני ושמאלי יכול להיעשות במקרה שאין התאמה בין התסמינים הקליניים לבין ממצאי האקוקרדיוגרפיה. הצנתור יעיל במקרים מסוימים, כגון במחלה רב-מסתמית, אצל חולים צעירים יחסית ללא תסמינים הסובלים מהיצרות מולדת של המסתם (אשר יכולים להרוויח מצנתור או ניתוח), וכן מטופלים שאצלם יש חשש כי החסימה איננה ברמת המסתם אלא מתחתיו או מעליו. כמו כן, מומלץ לעשות [[אנגיוגרפיה]] של עורקי הלב כדי לשלול מחלת עורקים כלילית אצל חולים המועמדים לניתוח, ובמידת הצורך לבצע אצלם ניתוח מעקפים יחד עם ניתוח ל[[החלפת מסתם צניפי|החלפת המסתם]].