הבדלים בין גרסאות בדף "הזכות להליך הוגן"

אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: לעיתים)
תגיות: תו כיווניות מפורש הסרת קטגוריות גרשיים שגויים
'''הזכות להליך הוגן''' (ב[[אנגלית]]: '''due process''') היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו ועד יום מותו. הזכות מוענקת לאדם ללא קשר למוצא, לאום, דת, מין או השקפה. זוהי אחת מ[[זכויותמזכויות האדם]] הבסיסיות, הקובעתהמכתיבה שאדםכי שנמצאבכל בהליךמקרה שלבו העמדהרשות לדין,שלטונית תישמרנהעושה זכויותיושימוש כאדם.בכוחה מטרתהכלפי שלהפרט, הזכותעליה היאלקיים להבטיחהליך שבמסגרתהוגן ההליךשבאמצעותו שלתתברר העמדהההצדקה לדין,לנקיטת מהרגעאמצעים שאדםכנגדו נחשדוהגבלת בביצועזכויותיו{{הערה|בג"צ עבירה7385/13 ועד תוםאיתן ההליך המשפטינ' הפגיעה בזכויותיומדיניות תהיההגירה מוצדקתישראלית ומידתית.ואח' זכותנ' זוממשלת היאישראל אחדואח', מהעקרונותפ"ד, היסודייםעמ' שמנחים112- את115 [[הרשות(2014)}}. השופטת]] בפעולתה.
בין היתר, מטרתה של הזכות היא להבטיח שבמסגרת ההליך של העמדה לדין, מרגע שאדם נחשד בביצוע עבירה ועד תום ההליך המשפטי הפגיעה בזכויותיו תהיה מוצדקת ומידתית. זכות זו היא אחת מהעקרונות היסודיים שמנחים את [[הרשות השופטת]] בפעולתה.
 
עוד ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], עסק כתב הזכויות ה[[מגנה כרטה]] בהגינות העונש על הנאשם, בחובה להרשיע אדם על סמך עדויות, ובמשפט צדק. חוקות מאוחרות יותר מכילות מרכיב של הזכות להליך הוגן. לדוגמה: ב[[כתב הזכויות והחירויות הקנדי]] ניתן למצוא ביטוי ל[[חזקת החפות|חזקת החפות מפשע]], וב[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|תיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]] מוענקת לכל אדם הזכות להליך נאות:
<div style="direction: ltr;">
<blockquote>"No person shall ... be deprived of life, liberty, or property, without due process of law ..."</blockquote>
</div>
<blockquote>ובתרגום לעברית: "אף אדם ... לא ישוּלל חיים, חירות, או רכוש, ללא הליך נאות של משפט ..."</blockquote>
 
== הזכות להליך הוגן במשפט הבינלאומי ==
כמו כן, [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] מגנה על זכות זאת במספר סעיפים, וקובעת:
*סעיף 7: "הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכול זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת ומפני כל [[הסתה]] לאפליה כזו".
*סעיף 10: "כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו".
*סעיף 11:
:#"אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו".
:#"לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית".
 
המקורות הראשונים לקיומה של זכות זו פותחו כבר במאה ה-13, בה כתבי הזכויות של ה[[מגנה כרטה]] קבעו כי יש לקבוע עונש הוגן על נאשם, להרשיע על בסיס עדויות ולהעניק משפט צדק. בארה"ב הזכות להליך הוגן מצויה ב[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|תיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]], שקובע כי "אף אדם... לא ישולל חיים, חירות או רכוש, ללא הליך נאות של משפט".{{הערה|Fifth Amendment to the United States Constitution}} תיקון זה הוא למעשה הסכמה למגילת הזכויות המצויה במגנה כרטא והחלתה על הממשל הפדרלי ואזרחי ארצות הברית. בשנת 1957 זיכה בית המשפט העליון אדם בשם ג'ון ווטקינס מעבירה של ביזוי הקונגרס בהתבסס על התיקון החמישי לחוקה. בעניין זה, נמנעה ממנו הזכות להליך הוגן על פי התיקון החמישי, מאחר שלא היה מודע להשלכות סירובו להשיב על שאלות הקונגרס{{הערה|Watkins v. US;: 354 U.S. 178 (1957 }}.
==הזכות להליך הוגן במשפט הישראלי==
=== ביטויים ===
* אסור לחפש ברשותו של האדם, ללא [[צו חיפוש]] מבית משפט.
* אדם שנאשם בביצוע עבירה מסוימת הוא [[חזקת החפות|בחזקת חף מפשע]], עד שתוכח אשמתו על ידי התביעה.
* הנאשם זכאי לייצוג של [[עורך דין]], ואם ידו אינה משגת, תמנה לו המדינה [[הסניגוריה הציבורית| סניגור ציבורי]].
* מראשית החקירה זכותו של האדם לדעת במה הוא נאשם ומה הראיות נגדו, על מנת שיוכל להתגונן.
* בכתב האישום יופיע פירוט של כל האישומים וכל הראיות שבידי התביעה, כדי לאפשר לנאשם להתגונן.
* הנאשם זכאי לערער על תוצאות המשפט לערכאה גבוהה יותר, או לבקש [[משפט חוזר]] כשיש ראיות חדשות שיכולות לשנות את פסק הדין או את גזר הדין.
* אסור לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה ([[סיכון כפול]]).
* דיוני המשפט פומביים. כדי שהצדק ייראה, וכדי לאפשר ביקורת ציבורית במקרה של עיוות דין, חוץ ממשפט של [[קטין|קטינים]], [[אונס]] ו[[ביטחון המדינה]].
* אסור לעצור אדם ליותר מ-24 שעות מבלי להביאו אל מול שופט, שיאריך את [[מעצר]]ו או יורה לשחרר אותו.
* זכות לשופטים בלתי תלויים. שופט שיש לו היכרות או נגיעה כלפי צד במשפט צריך לפסול את עצמו מלדון.
* הענישה היא בהתאם לאשמה, וכפי שנקבע בחוק.
 
זכות זו אף מעוגנת ב[[הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם]], מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948. בין זכויות האדם היסודיות, קובעת ההצהרה כי כולם שווים בפני החוק וכולם זכאים להגנה שווה מפני אפליה. יתרה מכך, הזכות להליך הוגן קובעת כי כל אדם זכאי למשפט הוגן, פומבי ובלתי תלוי של בית דין. בנוסף, מעוגנים בהצהרה זו: עקרון החפות עד אשר הוכחה אשמה ועקרון קיום ההליך לפי דין{{הערה|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם סעיפים 7, 10, 11. (1948)}}.
=== הגבלות ===
* מעצר ראשוני ל-24 שעות בידי שוטר בלי צו שופט, הכרחי לעיתים כדי להשיג [[ראיה משפטית|ראיות]].
* [[מעצר מנהלי]] - מעצר של אדם ללא משפט, על סמך חשדות ומידע מודיעיני על כוונותיו לבצע עבירה חמורה. החוק במדינת ישראל קובע שאין לעצור אדם במעצר מנהלי ליותר מ-48 שעות, מבלי להביאו אל מול שופט.
* לעיתים, משיקולי ביטחון, חלק מהראיות שבידי התביעה חסויות מהנאשם ומעורכי דינו.
* טיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]] כפוי על פי הדין הישראלי - יכול להינתן מלכתחילה (בנוסף להוראת אשפוז על ידי שופט) על ידי פסיכיאטר מחוזי או מנהל בית חולים ללא משפט או הליך מבוקר חיצוני{{הערה|[[חוק טיפול בחולי נפש]], התשנ"א-1991, סעיף 9}}; עקב מחלת נפש בעטיה נפגם כושר שיפוטו והוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו באופן מיידי או לא מיידי, למשך עד שבעה ימים. ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכולה להאריך לפי בקשת מנהל בית חולים את תקופת האשפוז לתקופה בלתי מוגבלת, מבלי שהיא מחויבת לקבל אישור של בית משפט לכך.{{הערה|חוק טיפול בחולי נפש, סעיף 10}}
* החוק לפיקוח על עברייני מין - מאפשר עקיפה של ההליך ההוגן באופן פרוצדורלי על ידי איש חוק מוסמך (בדרך כלל עובד סוציאלי מטעם המשטרה או קצין מבחן), שאינו נדרש לקבלת אישור בית משפט בשעת חדירה לפרטיותו של המורשע בעבירת מין (שלא בבית הכלא).
 
== הזכות להליך הוגן במשפט הישראלי ==
== ספרות ==
הזכות להליך הוגן זכתה לשורה של ביטויים בספרות. היצירה הנודעת ביותר העוסקת בנושא היא ה[[רומן]] "[[המשפט]]" מאת [[פרנץ קפקא]]. יצירה משמעותית נוספת היא ה[[נובלה]] "[[מיכאל קולהאס]]" מאת [[היינריך פון קלייסט]]. שתי היצירות נלמדות בפקולטות למשפטים ברחבי העולם.
 
במדינת ישראל, מאז ומתמיד נהנתה הזכות להליך הוגן ממעמד רם, ועם חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992 הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת, לשיטתם של אחדים, מן הזכות לכבוד,{{הערה|א' ברק, פרשנות במשפט (כרך שלישי, פרשנות חוקתית, תשנ"ד), עמ' 432-431}} ולשיטתם של אחרים מן הזכות לחירות.{{הערה|ע' גרוס, "הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" מחקרי משפט יג (תשנ"ו) 155, עמ' 170-169}} על הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית ניתן ללמוד ממשפטו של עמוס ברנס, בו הוחלט על קיום [[משפט חוזר]] בשל חשש לעיוות דין,{{הערה|מ"ח 3032/99‏ ברנס נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(3) עמ' 354, 378 (2002)}} ועל משמעותה של הזכות להליך הוגן עמד בית המשפט העליון בפסיקתו רבות. ניתן לראות לדוגמא את הפסיקה בעניין יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי.{{הערה|עפ 5121/98‏ ‏ טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ''ד סא(1) 461, עמ' 57, 77 (2006)}} בעניין פסילת הודאה שהושגה ללא ידיעת הנאשם, בדבר זכותו להתייעץ עם עו"ד. בג"ץ זה מהווה צעד וביסוס נוסף לקביעתה של הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית. פסיקה נוספת המחזקת את משמעותה של הזכות להליך הוגן ניתן לראות בעניין מאיר שמש.{{הערה|דפ"נ 10\5852 מדינת ישראל נ' מאיר שמש פ"ד סח(2) 377 99, עמ' 459 (2012)}} בעניין זה, נקבע ברוב דעות כי בהיעדר יישום ביטויי הזכות להליך הוגן, בית המשפט יכריע על פסילתה של ראיה, אף אם היא המשמעותית ביותר. בעניין זאב רוזנשטיין,{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צ 6005/95 צמח נ. שר הבטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי. מטרת ההליך ההוגן היא להוביל לגילוי האמת ללא עיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. יש לשאוף לכך שהכללים עצמם יתנו לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לעשות צדק. לרשויות השלטון כוח רב, ולפעמים הוא משתמש בו תוך כדי פגיעה בזכויות הפרט.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.acri.org.il/he/31 הזכות להליך הוגן], באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]].
*אמנון רייכמן, [http://www.huka.gov.il/wiki/material/data/H13-02-2005_11-19-00_raichman.rtf הזכות להליך הוגן], [[10 בפברואר]] [[2005]] {{DOC}}
 
== ביטויים של ההליך ההוגן ==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
=== עקרון החפות מפשע ===
[[קטגוריה:זכויות האדם]]
[[קטגוריה:משפט חוקתי]]
[[קטגוריה:משפט פרוצדורלי]]
 
במסגרת הזכות להליך הוגן, המשפט הפלילי מחוייב בהקפדה על זכויותיהם של החשודים והנאשמים. החוק הפלילי מגן על הציבור כולו מפני פגיעה של יחידים, והמדינה עומדת נגד הפרט, המגן על חירותו. עקרון היסוד הוא שבני אדם נחשבים חפים מפשע כל עוד לא הוכיחה המדינה בבית המשפט את אשמתם מעל לכל ספק סביר, ויש לנהוג בהם בהתאם לכך.
[[fr:Sécurité juridique]]
 
=== ניטרליות ופומביות הדיון ===
 
כל אדם זכאי שעניינו יידון בפני בית משפט מוסמך, בלתי תלוי וחסר פניות. שופט לא ידון בעניין שלגביו יש לו אינטרס אישי או נגיעה אישית, או אם קיים חשש מבוסס לשיפוט לא הוגן בשל העדפה או דעה קדומה.{{הערה|הזכות להליך הוגן, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2004, https://www.acri.org.il/he/31}} לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, ברירת המחדל הינה כי בית המשפט ינהל את הדיון באופן פומבי ויאפשר למי שחפץ בכך להיחשף לפרטיו ואף להיכנס אל אולם בית המשפט ולצפות בהליך.{{הערה|עיקרון פומביות הדיון חל על כל בתי המשפט, לרבות בתי הדין הפועלים מכוח חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963}} יודגש כי פומביות הדיון מוגבלת לעתים על ידי שימוש בדלתיים סגורות, במידה שתוכן המשפט עוסק בענייני ביטחון המדינה, יחסי אישות, קטינים או חשש לפגיעה בקורבן העבירה או בנאשם עצמו. הגבלה זו מהווה בפני עצמה ביטוי לקיומו של ההליך ההוגן.
 
=== החשיבות הדמוקרטית בזכות להליך הוגן - שמירה על זכויות מיעוט ===
 
הזכות להליך משפטי מגנה על אנשים פרטיים מפני כוחו של השלטון. הגנה זו נדרשת במיוחד לחלש בחברה, בני מיעוטים, בעלי מוגבלויות ותושבי חוץ, ועל כן בישראל, נקבע סטנדרט גבוה בהגנה על זכות זו. כך לדוגמה, פסל בית הדין הצבאי ראיות כנגד תושב השטחים, אשר נאשם בסדרת עבירות חמורות כנגד ביטחון המדינה, כיוון שראיות אלו הוצגו באיחור ומבלי לתת לנאשם הזדמנות להתגונן מפניהן במועד הראוי לכך. פסילת הראיות לטובת הנאשם הינה עמידה איתנה של בית הדין הצבאי לטובת הזכות להליך הוגן, אף במקרה קיצוני זה.{{הערה|ש (איו"ש) 1058/05, ויליאם סאמח פארס אלחטיב (רימאווי) נ' התביעה הצבאית פ"ד עמ' 5,7 (2005)}}
 
=== הזכות לייצוג ===
 
הזכות לייצוג משפטי הינה נגזרת של הזכות להליך הוגן, אשר הינה כלל בסיסי בחשיבה המשפטית והחברתית.{{הערה|ע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית, מחוז נצרת נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד ס(2) 346, עמ' 358}} כל אדם שהוא נאשם, עצור או חשוד, זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין בהליך פלילי המתנהל נגדו. כדי להבטיח את קיום הזכות, נוסדה הסנגוריה הציבורית שמטרתה ליצור שוויון מסוים בין אזרחי המדינה מבחינת יכולתם לקבל ייצוג משפטי נאות, באופן כזה שמעמד כלכלי לא יהווה חסם משמעותי בדרך אל הצדק (זכות זו מעוגנת בסעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית).{{הערה|חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, ס' 18}}
 
=== חיסיון מפני הפללה עצמית ===
 
ביטוי נוסף של הזכות להליך הוגן הוא הזכות ל[[חיסיון מפני הפללה עצמית]]. בישראל, מוסדרת הזכות להימנע מהפללה עצמית בסעיף 47 לפקודת הראיות.{{הערה|פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ס' 47}} חסיון זה מצוי בזכות שלא להשיב לשאלות בחקירה, בזכות שלא ניתן לחייב אדם להודות בעובדה או למסור מידע שיביאו להטלת אחריות פלילית עליו. יתרה מזאת, החשוד רשאי לא להעיד או להשיב בבית המשפט תשובות העשויות להפלילו. הקניית זכות שתיקה מוחלטת לחשוד נגזרת מדאגה לחשוד. כמו כן, הטענה היא כי יש להבטיח את זכותו של חשוד לשתוק שעה שהוא ניצב בסיטואציה המורכבת של חקירה במשטרה, כדי להגן מפני התנהגות לא ראויה של חוקריו. טעם נוסף נעוץ ברצון להגן על שיטת המשפט מפני הודאות שווא של חשודים שתסכלנה את מטרות החקירה שהן – גילוי האמת והתחקות אחר עבריינים. זכות זו מתיישבת גם עם אופיו האדברסרי של ההליך הפלילי, שלפיו על התביעה לגייס את הראיות ולא על הנאשם לספקן.{{הערה|רע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון, פ"ד נח(1), 748, עמ' 759 (2003)}}
 
=== הליך על פי דין ===
 
עיקרון ליבה נוסף, הוא קיומו של ההליך המשפטי על פי דין, ולא באופן רטקואקטיבי. בסיס לעיקרון זה ניתן למצוא במשפט העברי בספר התלמוד, בו נקבע כי "אין עונשין אלא אם מזהירין".{{הערה|מ' זילברג, כך דרכו של תלמוד (תשכ"ד) עמ' 95-94 (מתוך ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, עמ' (8-10) (2011).}} במשפט הפלילי, מיושמת הלכה זו כך שלא ניתן לייחס עבירה לאדם ולהענישו, אלא אם הוגדר כך במפורש בחוק.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס'1}} בנוסף, ביטוי זה, מחייב שפיטה עתידית ולא ניתן להעמיד לדין אדם על מעשה שביצע טרם שינוי הדין. החלת הדין החדש לא תחול רטרואקטיבית.{{הערה|בג"צ 1618/97 סצ'י נ' עריית תל אביב פ"ד נב(2) 542, עמ' 554-558 (1998)}}
 
=== לא להישפט פעמיים על אותו מעשה ([[סיכון כפול]]) ===
 
עקרון זה עניינו במצב משפטי בו אדם מועמד לדין פעמיים על אותה עבירה, תוך קיום מערך עובדות זהה.{{הערה|תתע (פ"ת) 5157-05-10 מדינת ישראל נ' לופט ויאצסלב לופט ויאצסלב, 5157-05-10, עמ' 2-5 (2011)}} במסגרת הזכות להליך הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי בגין אותה עבירה יותר מפעם אחת.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 5}}
 
== הגבלות על הזכות ==
 
על אף חשיבות הזכות והביטויים הרבים לה במשפט הישראלי, אין היא עומדת כזכות אבסולוטית וישנם חריגים אשר מגבילים את תחולתה במקרים מסויימים.
חריג נפוץ הינו המעצר המנהלי, שהוא כלי בידי מערכת הביטחון להביא אדם למעצר ללא משפט וללא אישום, וזאת לפי הטענה כי בידיו כוונה או יכולת לסכן את ביטחון המדינה. השימוש במעצר מנהלי נעשה לרוב לצרכי חקירות. השימוש במעצרים מנהליים מעוגן במשפט הישראלי.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 2}}
בחוק הישראלי, למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו.
 
 
==ראו גם==
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]]
* [[השיטה האדברסרית]]
* [[חוק הפטריוט]]
* [[דלתיים סגורות]]
* [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]
 
 
==לקריאה נוספת==
* מדינה, ב., '''דיני זכויות האדם בישראל''', נבו הוצאה לאור בע"מ, 2016
* דנציב-רוזנברג, ה. פוגץ', ד., '''"הדור הבא" של זכויות נפגעי עבירה: הזכות החוקתית להליך הוגן''', עיוני משפט, 2015
* לקח, צ., '''הגנה על זכויות אדם בבתי המשפט הצבאיים בתקופה של לחימה בטרור''', נבו הוצאה לאור בע"מ, 2017
* ברק-ארז, ד'., '''לא במעמד צד אחד''', עורך הדין, 2011
* פלר, ש"ז., '''"רטרואקטיביות" - מהי ואימתי?''', משפטים יב, 1982
 
 
==קישורים חיצוניים==
* סאסא-חבש, ל'., [https://www.idi.org.il/articles/9670 "האם הזכות להליך הוגן עומדת לחשודים בעבירות ביטחון?"], המכון הישראלי לדמוקרטיה
* סנג'רו, ב'., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862400,00.html "הליך משפטי הוגן? לא בישראל".], YNET, דעות
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
11

עריכות