הזכות להליך הוגן: הבדלים בין גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
המקורות הראשונים לקיומה של זכות זו פותחו כבר במאה ה-13, בה כתבי הזכויות של ה[[מגנה כרטה]] קבעו כי יש לקבוע עונש הוגן על נאשם, להרשיע על בסיס עדויות ולהעניק משפט צדק. בארה"ב הזכות להליך הוגן מצויה ב[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|תיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]], שקובע כי "אף אדם... לא ישולל חיים, חירות או רכוש, ללא הליך נאות של משפט".{{הערה|Fifth Amendment to the United States Constitution}} תיקון זה הוא למעשה הסכמה למגילת הזכויות המצויה במגנה כרטא והחלתה על הממשל הפדרלי ואזרחי ארצות הברית. בשנת 1957 זיכה בית המשפט העליון אדם בשם ג'ון ווטקינס מעבירה של ביזוי הקונגרס בהתבסס על התיקון החמישי לחוקה. בעניין זה, נמנעה ממנו הזכות להליך הוגן על פי התיקון החמישי, מאחר שלא היה מודע להשלכות סירובו להשיב על שאלות הקונגרס{{הערה|Watkins v. US;: 354 U.S. 178 (1957 }}.
 
זכות זו אף מעוגנת ב[[ההכרזהבהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם]], מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948. בין זכויות האדם היסודיות, קובעת ההצהרה כי כולם שווים בפני החוק וכולם זכאים להגנה שווה מפני אפליה. יתרה מכך, הזכות להליך הוגן קובעת כי כל אדם זכאי למשפט הוגן, פומבי ובלתי תלוי של בית דין. בנוסף, מעוגנים בהצהרה זו: עקרון החפות עד אשר הוכחה אשמה ועקרון קיום ההליך לפי דין{{הערה|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם סעיפים 7, 10, 11. (1948)}}.
 
== הזכות להליך הוגן במשפט הישראלי ==
11

עריכות