הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה המאוחרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 15:
הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה לא היה יחידה רב זרועית וכלל את כל שלושת מרכיבי הצבא בעת העתיקה: [[חיל רגלים כבד]] שבתורו כלל שהתחלק לשלושה סוגים: [[האסטאטים]] (1,200), [[פרינקיפים]] (1,200) שני אלה היו חמושים בכידון הטלה -[[פילום (נשק)|פילום]] וחרב [[גלדיוס]] ו[[טריאריים]] (600) שהיו חמושים ב[[חנית]] ונלחמו במערך [[פלנקס]] צפוף בדומה ל[[הופליט]]ים; [[חיל רגלים קל]] - ה[[וליטים]] (1,200) ו[[חיל הפרשים|פרשים]] (300). החיילים רכשו את כלי נשקם בעצמם, לכן לא היה תו תקן סטנדרטי אחד לכולם.
 
חיל הרגלים הכבד חולק ל-30 [[מאניפול]]ים. המאניפולים של ההאסתטים והפרינקיפים כללו 120 לוחמים ואלה של הטריארים - 60. על כל מאניפול פיקדו שני קנטוריונים. לעתיםלעיתים, צירפו כמה מאניפולים כדי ליצור [[קוהורטה]] שהייתה מבנה אד-הוק ולא משהו קבוע.
 
==הרפורמות==
שורה 27:
[[קובץ:Testudo formation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור מודרני של טסטודו]]
[[קובץ:תרשים כיבוש גאליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פריסת לגיון בקרב מודגמת בתרשים זה עם קנטוריות. במציאות הפריסה היא על בסיס קוהורטות, כאשר כל קוהרטה כוללת 6 קנטוריות.]]
הלגיון המריאני היה מורכב מ-10 קוהורטות (סדר גודל של גדוד - 480 - 600 לוחמים), כל אחת בת שש קנטוריות (סדר גודל של פלוגה - 80 - 100 לוחמים){{הערה|לפירוט אודות מספרי הלוחמים בלגיון ראו בהרחבה P. A. Brunt, Italian Manpower 225 BC - 29 AD, Oxford university press, 1971, pp 687 - 693}} סביר להניח שלגיון ממוצע כלל כ-5,000 לוחמים{{הערה|Nic Fields p 11}} ולעתיםולעיתים ירדו כוחו לכדי 4,000 חיילים בגלל האבדות בקרבות. כל קנטוריה חולקה ל-10 יחידות בנות 8 חיילים כל אחת (שנקראו conteburnia). כל קנטוריה נלחמה, צעדה וחנתה כיחידה אחת. הקנטוריה נשאה את כל החימוש שהייתה זקוקה לו, ואוכל שהספיק לה ל-15 ימים. הציוד הרב שנשאו החיילים הוליד כינוי שדבק בהם - "הפרדות המריאניות" (muli mariani). הציוד הרב שנשאו החיילים הקטין מאוד את הצורך בבהמות משא ובשיירות אספקה, והצבא כולו הפך לנייד יותר.
 
==ציוד לחימה==