גישת התרגום דקדוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי |
||
שורה 27:
כפי שצוין, גישת התרגום-דקדוק היא גישה שהופעלה לפני מאות שנים. בנוסף לכך, מערכת זו נתפסה כמערכת שלמה של למידה ולשם כך חוברו תרגילים שונים כאמצעי שליטה בסוגיות דקדוקיות שונות. בעיקר מדובר בשיטת תרגום משפטים משפת האם לשפת היעד וההפך. התרגום נתפס כטכניקה שנועדה לסייע ללומד בהבנת הנקרא מחד גיסא ולשקף את כלל ידיעותיו הלשוניות בתחומי המורפולוגיה, התחביר ואוצר המילים מאידך גיסא.
בדרך כלל, בתהליך התרגום, המשמעות שנותנים לטקסט היא פשטנית וללא הקשר רחב או עמוק יותר. התלמיד קורא את הטקסט מילה אחר מילה ומשתמש בפעולת התרגום על ידי הקבלה בין השפות של מילים ומבנים שונים משפת היעד לשפת האם בדרך שבה
במחקר שבוצע בקרב קבוצת נערים לפני גיוס שלמדו את השפה הערבית בזמן קצר נמצא כי ניתן להגיע לזכירה של מרבית הפרטים בטקסט, כולל מידע ספציפי, תוך מתן התייחסות לתופעות דקדוקיות בולטות בו והיכולת להצליב מידע בטקסט ולהסיק מסקנות ממנו גם באמצעות קריאה שאיננה מילה אחר מילה וניתן גם לסכם את הטקסט ללא תרגום
לומדים רבים בקרב אותם נערים דיווחו שבאמצעות ביצוע מטלת סיכום ההתייחסות שלהם אל הטקסט, כמו גם עמדותיהם כלפי השפה, השתנו לחלוטין. היו גם שהוסיפו כי הקריאה הראשונית המרפרפת ואסטרטגיות הקריאה מסייעות בעיקר בשלבי הקריאה הראשוניים של הטקסט אך לאחר מכן יש לתרגם את הטקסט כולו, ברם אז התרגום מדויק יותר ובעל הקשר ברור יותר וכך למעשה הלומד פחות מתוסכל ממטלת הסיכום.
| |||