הפרעה נוירולוגית – הבדלי גרסאות

למרות שהמוח וחוט השדרה מוקפים ב[[קרומי המוח|קרומים]] חזקים, עטופים בעצמות ה[[גולגולת]] ו[[עמוד השדרה]] ומבודדים מאופן כימי על ידי [[מחסום דם-מוח]] הרי הם מאוד רגישים אם הם נפגעים. עצבים שוכנים עמוק מתחת לעור אבל עדיין יכולים להיות חשופים לנזק. [[תא עצב|נוירונים]] בודדים וה[[רשת עצבית|רשתות העצביות]] שהם יוצרים רגישים לשיבושים מבניים ו[[אלקטרוכימיה|אלקטרוכימיים]]. ב[[מערכת העצבים ההיקפית]] יכולה להתרחש צמיחה מחדש של רקמת עצב אשר עשויה להתגבר על פגיעות או לעקוף אותן במידה מסוימת.

 

 

במיעוט המקרים, לא ניתן לזהות [[אטיולוגיה|סיבה]] נוירולוגית לתסמינים עצביים כשמשתמשים בבדיקות הקיימות היום. מצבים אלו מכונים אידיופתיים.

לחלופין, בחלק מהמקרים חריגות בתפקוד המנטלי הן שמעידות על קיומה של בעיה, כאשר הערכה נוספת יכולה להצביע כי ישנה הפרעה נוירולוגית שמהווה בסיס לחריגויות אלה.

 

 

במצבים המסווגים כהפרעות נפשיות, [[לקות למידה|לקויות למידה]] או צורות של [[לקות שכלית|לקויות שכליות]] לא מטפלים בדרך כלל כפי שמטפלים בהפרעות נוירולוגיות. בפרקטיקה קלינית מצביעים על הפרעות נפשיות, בדרך כלל, על ידי [[בדיקת מצב פסיכיאטרי]] או סוג אחר של ראיון או שאלון מובנה. כיום אי אפשר לאבחן בצורה מדויקת הפרעה נפשית על ידי [[דימות מוחי]] או לקבוע את הסיכון שהפרעה כזאת תתפתח. עם זאת ניתן להשתמש בכלי זה כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים כמו [[גידול מוחי]].{{הערה|[http://www.nimh.nih.gov/health/publications/neuroimaging-and-mental-illness-a-window-into-the-brain/neuroimaging-and-mental-illness-a-window-into-the-brain.shtml NIMH publications (2009) Neuroimaging and Mental Illness]}} בהקשר המחקרי, דימות מוחי ומבחנים נוירולוגיים אחרים יכולים להראות [[מתאם|מתאמים]] בין קשיים נפשיים שנצפו ואספקטים מסוימים של תפקוד נוירולוגי או הבדלים במבנה המוח. הניסיון להבין את התהליכים הבסיסיים המעורבים בתפקוד הנפשי מערב תחומים רבים ב[[מדעי המוח]] וב[[מדעים קוגניטיביים|מדעים הקוגניטיביים]]. ההבחנה בין הפרעות נוירולוגיות ונפשיות יכולה להיות נושא לוויכוח בקשר לעובדות ספציפיות הקשורות לסיבת המצב הרפואי או בקשר להבנה הכללית של המוח וה[[נפש]].