יוסי שביט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1שוקי\2, לעיתים
שורה 14:
 
== מחקריו ==
תחומי המחקר וההוראה העיקריים שלו הם תהליכי [[ריבוד חברתי]] והשכלתי, מדיניות חינוכית, ריבוד תעסוקתי, יחסי יהודים-ערבים בישראל ושווקיושוקי נישואים. להלן תיאור של מחקריו העיקריים:
 
=== מסלולים בחינוך ===
שורה 32:
פרויקט שני בסדרת המחקרים ההשוואתיים של שביט נערך בשיתוף עם וואלטר מולר (Walter Müller) והתפרסם תחת הכותרת From School to Work{{כ}} (1997) ב[[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]].
{{הערה|Shavit, Y. and W. Müller (eds.) 1998. From School to Work: A Comparative Study of Educational Qualifications and Occupational Destinations. Oxford: Clarendon Press.}}
שביט ומולר חקרו את ההבדלים בין ארצות באופי הקשר שבין השכלה לתעסוקה. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות במידה בה ההשכלה מוכרת ומתוגמלת בשוק העבודה. בחלק מהארצות האנשים עובדים לעתיםלעיתים במשלחי יד שאינם קשורים לתחום אותו למדו. לעומתן יש ארצות בהן הקשר בין השכלה לתעסוקה הדוק - דוגמה לכך היא גרמניה, בה תעודות ההשכלה מבטיחות לעובד תעסוקה בתחום לימודיו. החוקרים מצאו שהסיבה לכך נעוצה באופיה של מערכת ההכשרה המקצועית בארצות השונות. בארצות מהסוג הראשון מערכת ההכשרה המקצועית אינה מוערכת. היא נתפסת כהשכלה סוג ב' ולמעסיקים אין מעורבות בעיצובה. לעומת זאת בארצות מהסוג השני, ההפך הוא הנכון – להכשרה מקצועית יש מעמד מכובד. מערכת ההכשרה המקצועית בארצות הללו מתנהלת תוך שיתוף פעולה בין ארגוני העובדים, המעסיקים והמדינה ומותאמת לצורכי החברות המעסיקות.
 
=== ריבוד בהשכלה הגבוהה (Stratification in Higher Education) ===
שורה 38:
{{הערה|Shavit, Y., R. Arum and A. Gamoran with G. Menahem, (eds.) 2007. Stratification in Higher Education: A Comparative Study. Stanford, California: Stanford University Press. A paperback edition was published in 2010.}}
 
הוא בדק את השינוי באי השוויון בזמינות השכלה גבוהה ב-15 ארצות בעלות מגוון הסדרים מוסדיים בתחום ההשכלה הגבוהה. בין ממצאיו הרבים אנו למדים שהתרחבות ההשכלה הגבוהה שיפרה את נגישותה לכלל שכבות האוכלוסייה ושאי השוויון בין שכבות בנגישות הצטמצם לעתיםלעיתים, אך אי השוויון באשר לסיכויי הסיום המוצלח של לימודים גבוהים לא השתנה בדרך כלל. הפרטה לא פוגעת בהכרח במידת השוויון המעמדי בנגישות להשכלה גבוהה וגיוון מוסדי לא מצמצם אותו בהכרח.
 
=== דמוגרפיה וחינוך ===