הבדלים בין גרסאות בדף "הזכות להליך הוגן"

(Capital letter!!!!)
תגיות: עריכה חזותית תו כיווניות מפורש גרשיים שגויים
== הזכות להליך הוגן במשפט הישראלי ==
 
במדינת ישראל, מאז ומתמיד נהנתה הזכות להליך הוגן ממעמד רם, ועם חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992 הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת, לשיטתם של אחדים, מן הזכות לכבוד,{{הערה|א' ברק, פרשנות במשפט (כרך שלישי, פרשנות חוקתית, תשנ"ד), עמ' 432-431}} ולשיטתם של אחרים מן הזכות לחירות.{{הערה|ע' גרוס, "הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" מחקרי משפט יג (תשנ"ו) 155, עמ' 170-169}} על הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית ניתן ללמוד ממשפטו של עמוס ברנס, בו הוחלט על קיום [[משפט חוזר]] בשל חשש לעיוות דין,{{הערה|מ"ח 3032/99‏ ברנס נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(3) עמ' 354, 378 (2002)}} ועל משמעותה של הזכות להליך הוגן עמד בית המשפט העליון בפסיקתו רבות. ניתן לראות לדוגמא את הפסיקה בעניין יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי.{{הערה|עפ 5121/98‏ ‏ טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ''ד סא(1) 461, עמ' 57, 77 (2006)}} בעניין פסילת הודאה שהושגה ללא ידיעת הנאשם, בדבר זכותו להתייעץ עם עו"ד. בג"ץ זה מהווה צעד וביסוס נוסף לקביעתה של הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית. פסיקה נוספת המחזקת את משמעותה של הזכות להליך הוגן ניתן לראות בעניין מאיר שמש.{{הערה|דפ"נ 10\5852 מדינת ישראל נ' מאיר שמש פ"ד סח(2) 377 99, עמ' 459 (2012)}} בעניין זה, נקבע ברוב דעות כי בהיעדר יישום ביטויי הזכות להליך הוגן, בית המשפט יכריע על פסילתה של ראיה, אף אם היא המשמעותית ביותר. בעניין זאב רוזנשטיין,{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צ 6005/95 צמח נ. שר הבטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי. מטרת ההליך ההוגן היא להוביל לגילוי האמת ללא עיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. יש לשאוף לכך שהכללים עצמם יתנו לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לעשות צדק. לרשויות השלטון כוח רב, ולפעמים הוא משתמש בו תוך כדי פגיעה בזכויות הפרט.
 
== ביטויים של ההליך ההוגן ==
עיקרון ליבה נוסף, הוא קיומו של ההליך המשפטי על פי דין, ולא באופן רטקואקטיבי. בסיס לעיקרון זה ניתן למצוא במשפט העברי בספר התלמוד, בו נקבע כי "אין עונשין אלא אם מזהירין".{{הערה|מ' זילברג, כך דרכו של תלמוד (תשכ"ד) עמ' 95-94 (מתוך ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, עמ' (8-10) (2011).}} במשפט הפלילי, מיושמת הלכה זו כך שלא ניתן לייחס עבירה לאדם ולהענישו, אלא אם הוגדר כך במפורש בחוק.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס'1}} בנוסף, ביטוי זה, מחייב שפיטה עתידית ולא ניתן להעמיד לדין אדם על מעשה שביצע טרם שינוי הדין. החלת הדין החדש לא תחול רטרואקטיבית.{{הערה|בג"צ 1618/97 סצ'י נ' עריית תל אביב פ"ד נב(2) 542, עמ' 554-558 (1998)}}
 
=== לא להישפט פעמייםהאיסור על אותו מעשה ([[סיכון כפול]]) ===
 
עקרון זה עניינו במצב משפטי בו אדם מועמד לדין פעמיים על אותה עבירה, תוך קיום מערך עובדות זהה.{{הערה|תתע (פ"ת) 5157-05-10 מדינת ישראל נ' לופט ויאצסלב לופט ויאצסלב, 5157-05-10, עמ' 2-5 (2011)}} במסגרת הזכות להליך הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי בגין אותה עבירה יותר מפעם אחת.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 5}}
 
=== פסילת ראיות שהושגו שלא כדין ===
== הגבלות על הזכות ==
בעניין יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי{{הערה|עפ 5121/98‏ ‏ טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ''ד סא(1) 461, עמ' 57, 77 (2006)}} נדונה הזכות להליךהוגן בעניין פסילת הודאה שהושגה ללא ידיעת הנאשם, בדבר זכותו להתייעץ עם עו"ד. פסיקה נוספת המחזקת את משמעותה של הזכות להליך הוגן ניתן לראות בעניין מאיר שמש.{{הערה|דפ"נ 10\5852 מדינת ישראל נ' מאיר שמש פ"ד סח(2) 377 99, עמ' 459 (2012)}} בעניין זה, נקבע ברוב דעות כי בהיעדר יישום ביטויי הזכות להליך הוגן, בית המשפט יכריע על פסילתה של ראיה, אף אם היא המשמעותית ביותר.
 
=== הקשרים נוספים ===
על אף חשיבות הזכות והביטויים הרבים לה במשפט הישראלי, אין היא עומדת כזכות אבסולוטית וישנם חריגים אשר מגבילים את תחולתה במקרים מסויימים.
בעניין רוזנשטיין{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צ 6005/95 צמח נ. שר הבטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי.
חריג נפוץ הינו המעצר המנהלי, שהוא כלי בידי מערכת הביטחון להביא אדם למעצר ללא משפט וללא אישום, וזאת לפי הטענה כי בידיו כוונה או יכולת לסכן את ביטחון המדינה. השימוש במעצר מנהלי נעשה לרוב לצרכי חקירות. השימוש במעצרים מנהליים מעוגן במשפט הישראלי.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 2}}
בחוק הישראלי, למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו.
 
== הגבלות על הזכות ==
 
בחוקעל אף חשיבות הזכות והביטויים הרבים לה במשפט הישראלי, אין היא עומדת כזכות אבסולוטית וישנם חריגים אשר מגבילים את תחולתה במקרים מסויימים. חריג נפוץ הינו המעצר המנהלי, שהוא כלי בידי מערכת הביטחון להביא אדם למעצר ללא משפט וללא אישום, וזאת לפי הטענה כי בידיו כוונה או יכולת לסכן את ביטחון המדינה. השימוש במעצר מנהלי נעשה לרוב לצרכי חקירות. השימוש במעצרים מנהליים מעוגן במשפט הישראלי.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 2}} במשפט הישראלי יש למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו.
==ראו גם==
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]]
* פלר, ש"ז., '''"רטרואקטיביות" - מהי ואימתי?''', משפטים יב, 1982
 
== קישורים חיצוניים ==
 
==קישורים חיצוניים==
* סאסא-חבש, ל'., [https://www.idi.org.il/articles/9670 "האם הזכות להליך הוגן עומדת לחשודים בעבירות ביטחון?"], המכון הישראלי לדמוקרטיה
* סנג'רו, ב'., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862400,00.html "הליך משפטי הוגן? לא בישראל".], YNET, דעות
* [http://www.acri.org.il/he/31 הזכות להליך הוגן], באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]
* אמנון רייכמן, [http://www.huka.gov.il/wiki/material/data/H13-02-2005_11-19-00_raichman.rtf הזכות להליך הוגן], [[10 בפברואר]] [[2005]] {{DOC}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}