הזכות להליך הוגן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Capital letter!!!! |
YR on wiki (שיחה | תרומות) תגיות: תו כיווניות מפורש גרשיים שגויים עריכה חזותית |
||
שורה 10:
== הזכות להליך הוגן במשפט הישראלי ==
במדינת ישראל, מאז ומתמיד נהנתה הזכות להליך הוגן ממעמד רם, ועם חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992 הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת, לשיטתם של אחדים, מן הזכות לכבוד,{{הערה|א' ברק, פרשנות במשפט (כרך שלישי, פרשנות חוקתית, תשנ"ד), עמ' 432-431}} ולשיטתם של אחרים מן הזכות לחירות.{{הערה|ע' גרוס, "הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" מחקרי משפט יג (תשנ"ו) 155, עמ' 170-169}} על הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית ניתן ללמוד ממשפטו של עמוס ברנס, בו הוחלט על קיום [[משפט חוזר]] בשל חשש לעיוות דין,{{הערה|מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(3) עמ' 354, 378 (2002)}}
== ביטויים של ההליך ההוגן ==
שורה 38:
עיקרון ליבה נוסף, הוא קיומו של ההליך המשפטי על פי דין, ולא באופן רטקואקטיבי. בסיס לעיקרון זה ניתן למצוא במשפט העברי בספר התלמוד, בו נקבע כי "אין עונשין אלא אם מזהירין".{{הערה|מ' זילברג, כך דרכו של תלמוד (תשכ"ד) עמ' 95-94 (מתוך ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, עמ' (8-10) (2011).}} במשפט הפלילי, מיושמת הלכה זו כך שלא ניתן לייחס עבירה לאדם ולהענישו, אלא אם הוגדר כך במפורש בחוק.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס'1}} בנוסף, ביטוי זה, מחייב שפיטה עתידית ולא ניתן להעמיד לדין אדם על מעשה שביצע טרם שינוי הדין. החלת הדין החדש לא תחול רטרואקטיבית.{{הערה|בג"צ 1618/97 סצ'י נ' עריית תל אביב פ"ד נב(2) 542, עמ' 554-558 (1998)}}
===
עקרון זה עניינו במצב משפטי בו אדם מועמד לדין פעמיים על אותה עבירה, תוך קיום מערך עובדות זהה.{{הערה|תתע (פ"ת) 5157-05-10 מדינת ישראל נ' לופט ויאצסלב לופט ויאצסלב, 5157-05-10, עמ' 2-5 (2011)}} במסגרת הזכות להליך הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי בגין אותה עבירה יותר מפעם אחת.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 5}}
=== פסילת ראיות שהושגו שלא כדין ===
== הגבלות על הזכות ==▼
בעניין יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי{{הערה|עפ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ''ד סא(1) 461, עמ' 57, 77 (2006)}} נדונה הזכות להליךהוגן בעניין פסילת הודאה שהושגה ללא ידיעת הנאשם, בדבר זכותו להתייעץ עם עו"ד. פסיקה נוספת המחזקת את משמעותה של הזכות להליך הוגן ניתן לראות בעניין מאיר שמש.{{הערה|דפ"נ 10\5852 מדינת ישראל נ' מאיר שמש פ"ד סח(2) 377 99, עמ' 459 (2012)}} בעניין זה, נקבע ברוב דעות כי בהיעדר יישום ביטויי הזכות להליך הוגן, בית המשפט יכריע על פסילתה של ראיה, אף אם היא המשמעותית ביותר.
=== הקשרים נוספים ===
בעניין רוזנשטיין{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צ 6005/95 צמח נ. שר הבטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי.
בחוק הישראלי, למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו. ▼
▲== הגבלות על הזכות ==
▲
==ראו גם==
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]]
שורה 64 ⟵ 66:
* פלר, ש"ז., '''"רטרואקטיביות" - מהי ואימתי?''', משפטים יב, 1982
== קישורים חיצוניים ==▼
▲==קישורים חיצוניים==
* סאסא-חבש, ל'., [https://www.idi.org.il/articles/9670 "האם הזכות להליך הוגן עומדת לחשודים בעבירות ביטחון?"], המכון הישראלי לדמוקרטיה
* סנג'רו, ב'., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862400,00.html "הליך משפטי הוגן? לא בישראל".], YNET, דעות
* [http://www.acri.org.il/he/31 הזכות להליך הוגן], באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]
* אמנון רייכמן, [http://www.huka.gov.il/wiki/material/data/H13-02-2005_11-19-00_raichman.rtf הזכות להליך הוגן], [[10 בפברואר]] [[2005]] {{DOC}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||