בובאל ליכטנשטיין – הבדלי גרסאות

בובאל ליכטנשטיין מתאפיין בזוג [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] גדולות וכבדות, ויש להם מבנה ייחודי ויוצא דופן משאר מיני הבובאל שמאפשר לזהות אותם בקלות: הקרניים צומחות לכיוון מעלה ואחורה, עולות במעוגל לכיוון קדימה וכמעט סוגרות צורת "O"; לאחר מכן הן פונות בעיקול חד לאחורה כלפי מעלה, מה שנראה כמעין כתר. הקרניים עבות ורחבות מאוד בבסיס בצורה שמזכירה במקצת "מגן" של [[גנו שחור]] או [[תאו אפריקני]], ולמרות שהן הופכות בהדרגה לדקות יותר הן עדיין עבות מאוד בהשוואה לרוב האנטילופות; בסוף ה-"O" הן הופכות בקיצוניות לדקות וצרות למדי. הקרניים צומחות בצידי "עוקץ הקרן" (בליטה גדולה על המצח המצויה אצל מיני הבובאל בלבד) ולא במרכזו כשאר המינים, והן נמצאות במרחק ניכר מהעיניים והאוזניים. כמו כן גם בבסיס הן אינם צמודות כל כך אחת לשנייה כמרבית המינים, והמרחק ביניהן זהה בתחילת הקרן ובסופה. הבדל נוסף בין בובאל ליכטנשטיין לשאר הוא שרק לעתיםלעיתים הקרניים מחורצות בכבדות בכ-14 טבעות גדולות ובולטות, ובדרך כלל הקרן נראית חלקה באופן כללי ויש עליה חריצים בולטים בבסיס שגורמים לקרן להראות מקומטת; בשתי הצורות חודי הקרן חלקים וחדים לגמרי. כאשר הקרן מתחילה לצמוח לעגלים, היא דומה לאלו של ה[[ראמים]] - חוד חד וחלק הצומח בצורה ישרה. צבע הקרניים כהה מן הרגיל - שחור-כחלחל, חלודה כהה, ולעתיםולעיתים אפור; לחודים צבע בהיר משאר הקרן ובדרך כלל אפרפר כסוף בהיר. הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ואצל הזכרים הן נוטות להיות עבות יותר.

הצד הקדמי של הרגליים צהבהב, ומהברכיים ועד לפרסות ישנם פסים רחבים בצבע חום-שוקולד כהה או שחור. צבע הגחון משתנה בין צהבהב ולבנבן לשחרחר. באזור הצוואר יש לבובאל זה כפלי עור גדולים שנראים לעתיםלעיתים כפסים, אך אין זה ככפלי העור הצבעוניים שיש ל[[דאמאליסק הסהר]] או ל[[גנו כחול]]. הזנב בצבע לבן עם פס חום דק בתחילתו, ובסמוך לסוף הפס מתחילה ציצת שערות ארוכה ושחורה בצורת מברשת. השערות הופכות לארוכות יותר ככל שגודל המרחק מעוקץ הזנב.

צבע הפנים של בובאל זה צהבהב דהוי בלחיים, וצהבהב או חולי בהיר עד כהה במצח ובחרטום. מתחת לעיניים יש משולשים לבנבנים דהויים, ומעליהם יש לעתיםלעיתים גבות בהירות. סביב הלוע והאף יש כתם בצבע חום שוקולד כהה-שחרחר, והוא מתרחב לפעמים גם לשאר החוטם. צבע האוזניים מתחלק בין אדמדם כהה או בהיר בצד החיצוני, לבנבן קרמי בצד הפנימי; קצוות האוזניים שחרחרות בדרך כלל.

בובאל ליכטנשטיין הוא בעל חיים פעיל יום, עם שיא של פעילות בשעות הזריחה והשקיעה ומנוחה בשעות הצהריים החמות. הוא חי ביחידות או בעדרים של 20-5 פרטים; בתקופות נדידה העדרים עלולים להגיע לכ-300 פרטים. בעדרים גדולים כאלה יש תמיד זקיפים שתרים אחר צל של סכנה כדי להזיהר את השאר, ולעתיםולעיתים קרובות ניתן לראות אותם עומדים על תלוליות טרמיטים כדי להגדיל את הטווח של ראייתם. כאשר הם נמלטים הם רצים אחד סמוך לשני בדהירת נדנדה וטילטול הראש לצד, והום יכולים להגיע למהירות של עד 80 קמ"ש. יש להם חוש ריח טוב, אך חוש הראייה שלהם גרוע למדי. הקולות העיקריים שלהם הם שאגות ונחירות.