פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הובס התקבל ללימודים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] בזכות דודו פרנסיס, שתמך בו כספית ובזכות איש כנסייה מקומי, רוברט לאטימר, שסייע לו ללמוד [[לטינית]] ו[[יוונית עתיקה]]. באוקספורד פיתח הובס אנטגוניזם ל[[סכולסטיקה]] ה[[אריסטו]]טלית שאפיינה את לימודי ה[[לוגיקה]], ה[[פיזיקה]] והדת במקום. במקביל פיתח עניין במדע ובמיוחד ב[[אסטרונומיה]] וב[[גאוגרפיה]] של העולם החדש.
 
לאחר לימודיו התקבל הובס למשרת המורה הפרטי וחונכו של ויליאם, בנו של ה[[ברון]] (ומאוחר יותר ה[[רוזן]]) [[ויליאם קוונדיש הרוזן הראשון מדבונשייר|ויליאם קוונדיש]]. משרה זו אפשרה להובס להתרועע עם [[פוליטיקאי]]ם ואנשי החברה הגבוהה. במסגרת זו הכיר הובס את הפילוסוף ואיש המדע [[פרנסיס בייקון]] ובמשך תקופה קצרה עבד כמזכירו.{{הערה|שם=סטאנפורד_הובס|Duncan, Stewart, "[http://plato.stanford.edu/archives/sum2013/entries/hobbes/ Thomas Hobbes]", '''The Stanford Encyclopedia of Philosophy''' (Summer 2013 Edition), Edward N. Zalta (ed.)}} בשנים 1622–1624 הובס היה מעורב בעסקיו של קוואנדישקוונדיש בעולם החדש. הובס קיבל מקוואנדישמקוונדיש מניות בשתי חברות [[קולוניאליזם|קולוניאליות]], אחת ב[[וירג'יניה]] ואחת ב[[איי ברמודה]]. מתוקף ההחזקה במניוות אלה, הובס נכח בישיבות של חברת ההנהלה ולקח חלק בהצבעות על החלטות הקשורות בניהולן.{{הערה|Noel Malcolm, "Hobbes, Sandys, and the Virginia Company", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 54-55.}}
 
בשנת [[1620]] החל הובס לעבוד על תרגום של "[[תולדות המלחמה הפלופונסית]]" מאת [[תוקידידס]], אותו פרסם בשנת [[1629]]. תרגום זה היה הראשון מ[[יוונית עתיקה]] ל[[אנגלית]] והוא התקבל בהתלהבות באנגליה. בחיבור האוטוביוגרפי הלירי שכתב הובס לפני מותו, הצהיר שתוקידידס היה ההיסטוריון האהוב עליו בשל יכולתו להראות את חולשותיה של ה[[דמוקרטיה]].
 
הרוזן קוואנדישקוונדיש הראשון מת בשנת 1626 ושלוש שנים אחר כך מת גם בנו, הרוזן ויליאם קוואנדישקוונדיש השני. הובס נסע ל[[ז'נבה]] כחונכו של בן עשירים אחר, שם גילה עניין מיוחד ב[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]]. עם חזרתו לאנגליה התמנה הובס לחונכו של הרוזן קוואנדישקוונדיש השלישי. הובס בילה חלק ניכר מזמנו בלימודי [[מתמטיקה]] ויצא עם חניכו לשני ביקורים ארוכים ב[[פריז]]. בפריז ובאנגליה התרועע עם קבוצות שונות של אנשי מדע ורוח, אשר תרמו לעיצוב גישתו המדעית והפוליטית. הוא התקרב במיוחד לפילוסוף והמדען [[רוברט פיין]]. כמו כן גילה התלהבות מגישתו של האב [[מרן מרסן]], אותו תיאר כמי שסביב צירו סובבים כל כוכבי המדע בעולם.{{הערה|Quentin Skinner. '''Hobbes and Republican Freedom''' (Cambridge: Cambridge University Press), pp. 14.}} בנוסף, התרועע הובס עם קבוצה של פילוסופים [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקנים]] (Great Tew Circle) שביקשו לפתח תורה אנגליקנית הנשענת על כללים רציונליים.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 10.}}
 
עם שובו מפריז לאנגליה באוקטובר [[1636]], החל הובס להקדיש את מרצו לכתיבה פילוסופית ומדעית. בין השאר, הוא כתב [[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] ב[[לטינית]], שעסקה ב[[אופטיקה]]. בבסיס תורתו של הובס עמדה גישה מכניסטית-מטריאלית ולכן הוא גילה עניין מיוחד בתורתו של [[דקארט]], עליה כתב ביקורת ראשונה בשנת [[1637]] ושנייה ב-[[1641]]. חילופי המכתבים בין שני הפילוסופים לא היו נעימים וכללו האשמות הדדיות ב[[גניבה ספרותית]].{{הערה|Noel Malcolm, A Summary Biography of Hobbes, Aspects of Hobbes, Oxford University Press, 2002, pp. 14}} בביקורותיו טען הובס נגד ה[[דואליזם]] בתורתו של דקארט והאשים אותו, שגישתו עודנה נטועה בגישה ה[[סכולסטיקה|סכולסטית]].
קיים ויכוח בספרות על אודות הזמן המדויק בו החל הובס לעבוד על יצירתו הפוליטית המפורסמת ביותר, "[[לויתן (ספר)|לויתן]]". ככל הנראה, תחילה שמר הובס בסוד את דבר כתיבתו של הספר, שעשוי היה לחולל סערה פוליטית בשל העמדות הפוליטיות והתאולוגיות שהוצגו בו. אולם קיימת תכתובת לגבי הספר משנת [[1650]], וככל הנראה הוא החל לעבוד עליו בשנת 1649. ב-1651, בעודו בפריז, הגיש הובס לצ'ארלס השני עותק של הספר והגישו לפרסום. העמדות התאולוגיות של הובס עוררו סערה בחצרו של המלך הגולה. בעקבות כך, נס הובס חזרה לאנגליה בדצמבר [[1651]].{{הערה|Richard Tuck, 1991 "Intorduction," in '''Leviathan''' by Thomas Hobbes, (Cambridge: Cambridge UP), pp. x-xii.}}{{הערה|Noel Malcolm, A Summary Biography of Hobbes, Aspects of Hobbes, Oxford University Press, 2002, pp. 19}}
 
באנגליה חזר הובס לעבוד בביתו של הרוזן קוואנדישקוונדיש. צ'ארלס השני חזר לאנגליה במאי [[1660]], וב-[[1661]] הוכתר למלך אנגליה, [[אירלנד]] ו[[סקוטלנד]]. על אף חששותיו של הובס, קיבל אותו תלמידו לשעבר לחצר המלכות ונתן לו [[פנסיה]] שנתית נדיבה של 100 פאונד.{{הערה|שווה לכ-7,677 פאונד בשנת 2005. [http://www.nationalarchives.gov.uk/currency/results.asp#mid הערכה לפי הארכיון הלאומי הבריטי].}}
 
הספר "לויתן" התפרסם במהירות רבה יחסית וזכה לביקורות רבות בחייו של הובס, רובן שליליות. חולשתו של הובס בחקר המתמטיקה והגאומטריה (בין השאר, הובס התעקש שהוא מצא פתרון לבעיה של [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם|ריבוע העיגול]] על אף שפתרונו הופרך מכול וכול) אפשרה ליריביו ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] לתקוף אותו בקלות יחסית.{{הערה|Douglas M. Jesseph, '''Sqauring the Circle: The War Between Hobbes and Wallis''', Chicago: Chicago University Press (1999).}} הובס פרסם תגובות רבות לביקורת שהופנתה כלפיו. מהכיוון ה[[מוסר]]י והדתי, הואשם הובס בכך שתפיסתו מובילה ל[[אתאיזם]] ולהכחשה של כללי המוסר. רבים מכתביו בשנות השישים והשבעים הוקדשו להגנה מפני האשמות אלה. על אף ביקורות אלה, היו להובס גם תומכים באנגליה ובעיקר ב[[צרפת]], שם הוא התקבל כאחד מהפילוסופים הגדולים של התקופה.