הטורקמנים בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

==היחסים בין היהודים והטורקמנים==

===היחסים המורכבים של השכנות===

 

לעומת זאת, חברי "[[השומר הצעיר]]" מה[[קיבוץ|קיבוצים]] [[משמר העמק]] ו[[הזורע]] שהיו בעלי [[אידאולוגיה]] של "אחוות עמים", יצרו יחסי שכנות טובה עם הטורקמנים. תושבי הקיבוץ חשבו כי אם הם יהיו בקשרים טובים עם הפלאחים, יבינו אלה כי אויבם המעמדי הוא ה[[אפנדי]]. הנשים ממשמר העמק סייעו לנשים הטורקמניות, בחיזוק מעמדה של האישה המוסלמית. חברי משמר העמק חרשו ב[[טרקטור]]ים ב[[חינם]] את שדות הטורקמנים, מילאו את בורות המים שלהם בשנות [[בצורת]] וטיפלו בהם בתרופת כינין נגד קדחת במרפאת הקיבוץ. הטורקמנים למדו מחקלאי הקיבוץ: לנטוע [[מטע]]ים ולגדל [[ירקות]] באופן מסחרי, להקים [[משתלה|משתלות]], להשתמש בחומרי [[הדברה]] נגד מזיקים. ב[[חג הפועלים]] באחד במאי, הוזמנו השכנים המוסלמים ושותפו במסיבות. למרות זאת, כאשר ב-[[28 באוגוסט]] [[1929]] הותקף קיבוץ משמר העמק על ידי ה[[כנופיה|כנופיות]] הערביות, חברי הקיבוץ התאכזבו מ-אי התערבות השכנים מאבו שושה לטובתם. גם [[מוכתר]] הקיבוץ, שהיה בעל גישה מפוכחת יותר, הזהיר את מנהיגי הקיבוץ מפני התקרבות יתר לשכנים.{{הערה|חיים ג'יבלי, תורכמאנים ויהודים בצפון א"י בתקופת המנדט: שכנות בצל סכסוך, עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה", אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, עמודים 44-40, יוני 2004}}

 

 

===תקופת המרד הערבי===