פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הובס התקבל ללימודים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] בזכות דודו פרנסיס, שתמך בו כספית ובזכות איש כנסייה מקומי, רוברט לאטימר, שסייע לו ללמוד [[לטינית]] ו[[יוונית עתיקה]]. באוקספורד פיתח הובס אנטגוניזם ל[[סכולסטיקה]] ה[[אריסטו]]טלית שאפיינה את לימודי ה[[לוגיקה]], ה[[פיזיקה]] והדת במקום. במקביל פיתח עניין במדע ובמיוחד ב[[אסטרונומיה]] וב[[גאוגרפיה]] של העולם החדש.
 
לאחר לימודיו התקבל הובס למשרת המורה הפרטי וחונכו של ויליאם, בנו של ה[[ברון]] (ומאוחר יותר ה[[רוזן]]) [[ויליאם קוונדיש, הרוזן הראשון מדבונשייר|ויליאם קוונדיש]]. משרה זו אפשרה להובס להתרועע עם [[פוליטיקאי]]ם ואנשי החברה הגבוהה. במסגרת זו הכיר הובס את הפילוסוף ואיש המדע [[פרנסיס בייקון]] ובמשך תקופה קצרה עבד כמזכירו.{{הערה|שם=סטאנפורד_הובס|Duncan, Stewart, "[http://plato.stanford.edu/archives/sum2013/entries/hobbes/ Thomas Hobbes]", '''The Stanford Encyclopedia of Philosophy''' (Summer 2013 Edition), Edward N. Zalta (ed.)}} בשנים 1622–1624 הובס היה מעורב בעסקיו של קוונדיש בעולם החדש. הובס קיבל מקוונדיש מניות בשתי חברות [[קולוניאליזם|קולוניאליות]], אחת ב[[וירג'יניה]] ואחת ב[[איי ברמודה]]. מתוקף ההחזקה במניוות אלה, הובס נכח בישיבות של חברת ההנהלה ולקח חלק בהצבעות על החלטות הקשורות בניהולן.{{הערה|Noel Malcolm, "Hobbes, Sandys, and the Virginia Company", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 54-55.}}
 
בשנת [[1620]] החל הובס לעבוד על תרגום של "[[תולדות המלחמה הפלופונסית]]" מאת [[תוקידידס]], אותו פרסם בשנת [[1629]]. תרגום זה היה התרגום הראשון מ[[יוונית עתיקה]] ל[[אנגלית]] והוא התקבל בהתלהבות באנגליה. בחיבור האוטוביוגרפי הלירי שכתב הובס לפני מותו, הצהיר שתוקידידס היה ההיסטוריון האהוב עליו בשל יכולתו להראות את חולשותיה של ה[[דמוקרטיה]].
 
הרוזן קוונדיש הראשון מת בשנת 1626 ושלוש שנים אחר כך מת גם בנו, הרוזן ויליאם קוונדיש השני. הובס נסע ל[[ז'נבה]] כחונכו של בן עשירים אחר, שם גילה עניין מיוחד ב[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]]. עם חזרתו לאנגליה התמנה הובס לחונכו של הרוזן קוונדיש השלישי. הובס בילה חלק ניכר מזמנו בלימודי [[מתמטיקה]] ויצא עם חניכו לשני ביקורים ארוכים ב[[פריז]]. בפריז ובאנגליה התרועע עם קבוצות שונות של אנשי מדע ורוח, אשר תרמו לעיצוב גישתו המדעית והפוליטית. הוא התקרב במיוחד לפילוסוף והמדען [[רוברט פיין]]. כמו כן גילה התלהבות מגישתו של האב [[מרן מרסן]], אותו תיאר כמי שסביב צירו סובבים כל כוכבי המדע בעולם.{{הערה|Quentin Skinner. '''Hobbes and Republican Freedom''' (Cambridge: Cambridge University Press), pp. 14.}} בנוסף, התרועע הובס עם קבוצה של פילוסופים [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקנים]] (Great Tew Circle) שביקשו לפתח תורה אנגליקנית הנשענת על כללים רציונליים.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 10.}}